שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/סז
הנין לתלמידינו רבי אברהם הכהן שולאל נר"ו.
שאלה סז: שאלת להאיר עיניך במ"ש הרמב"ן ז"ל בחדושיו ריש פ"ק דקדושין ז"ל מאי שנא הכא דקתני האשה ומאי וכו' תמיהא לי אמאי לא אקשי וניתני האיש אסדרא דמתני' והדר נבעי ניתני מקדש. ואפשר דאי אקשי ליה הכי הוה אמר ליה משום סיפא כדאמרי' לקמן בסמוך ותו לא הוה קשיא אמאי תנא נקנית דמשום סיפא הוא דלא הוה מצי למתני מתקדשת ורישא בלשון קדושין וסיפא בלשון קנין לא קתני ואי קשיא לך ונימא ליה הכי איכא למימר דעדיפא מינה אמר ליה דעיקר קיחה שבכסף קנין הוא עכ"ל ונסתפק לך בזה הלשון על התרוץ הראשון שאמר ואפשר וכו' ומאי תירוצא וכי לא נתכוון המקשה אלא להרבות בקושיות והא דטפי עדיף ליה למעבד הכי והוה סליק ליה חד תירוצא לכאן ולכאן. ועוד דלפום האי טעמא האי מקשה תירוצא דמשום סיפא הוה ידיע ליה כיון דמשום הכי לא אקשי וניתני האיש וא"כ אמאי אקשי בסמוך וניתני הכא האיש דהא הוה ידיע לי' תירוצא ועוד מאי דאמר רבינו ז"ל בהאי לישנא ותו לא הוה קשיא ליה אמאי תנא נקנית בהא נמי איכא למיפרך בהאי גוונא ולמימר והשתא נמי אמאי אקשית לן ליתני מתקדשת והרי היה רואה ויודע דרישא בלשון קדושין וסיפא בלשון קנין לא (ק"ת) [קתני] דלפי פי' זה היה מבין המקש' ויודע שני התירוצים:
תשובה: הרב ז"ל הוקשה לו סדר הקושיות דברישא אקשי מלישנא דנקנית והדר אקשי מלישנא דהאשה והוה לן למעבד אפכא וקושיא חזקה היא והרשב"א ז"ל חשב לסלקה לגמרי ואומר דלא מצי למתני תנא האיש קונה דאי תנא הכי הוה ליה לאורוכי בלישניה ולמימר האיש קונה את האשה ואע"ג דלקמיה מקשי לה וליתני האיש קונה אומר הרב ז"ל דלאו בעקר קושיא קא מקשה ליה אלא משום דקא בעי לאשמועינן דאשה מדעתה מתקדש' ולא בעל כרחה הוא דאקשי ליה הכי רוצה לומר הרב ז"ל דאורחא דתלמודא הוא לאשמועינן מילתא דרך קושיא ותרוץ אף ע"ג דעיקר קושיא לא קשה כלל. ואני אומר שאין קושית הרמב"ן ז"ל מסתלקת בזה שאם היה אפשר לומר כן דתנא לא מצי למיתני האשה משום דלא לוריך בלישניה א"כ היכי שמעינן מלישנא דהאשה נקנית שאין אשה מתקדש' אלא ברצונה משום דלא תנא האיש קונה דילמא הא דלא תנא הכי לא משום דלא קני לה בעל כרחה אלא משום דלא ליתי לאורוכי בלישניה ולישנא קיטא נקטי. ועוד שאיזה חדוש שבא בתלמוד להשמיענו דרך קושיא ותרוץ הוה ליה לסדורי קושיא אסדרא דמתני' וזו היא קושיתו של הרמב"ן ז"ל. אבל הוא תירץ דתלמודא נקיט האי סדרא לאשמועינן האי חדושא דלישנא דקניה הוא לישנא דקרא ועדיף טפי מלישנא דקדושין דליתיה אלא לישנא דרבנן וכיון דכל עקר קושיא דגמרא ליתה אלא משום האי חדושא משום הכי אקדמה להך קושיא אמאי תני נקנית דאי קדמה לאידך והוה מתרץ ליה כדתריץ בלישנא קמא דמשום סיפא תנא הכי תו לא הוה מצי לאשמועינן דרך קושיא ההוא חדושא ללישנא קמא דבההוא תירוצא אסתלקה לה ומשום לישנא קמא שני סדריה ומי שיודע שיטת התלמוד יבין זה ויסורו ספיקותיו ומבוכותיו ומה שנ"ל בזה הוא שהתלמוד שתי הקושיות הקשה כאחת שהוא רוצה להשוות משנה זו עם משנת האיש מקדש ובשני דברים הם מתחלפות ובשניהם הקש' מאי שנא דתני הכא הכי והתם הכי והמתרץ תירץ ב' הקושיות ג"כ כאחת דלישנא דקנייה הוה צריך למיתני הכא וכיון דלישנא דקנייה הוזקק לשנות שנה ג"כ על כרחו לישנא דהאשה שא"א לשנות האיש קונה וכמו שסיים סדור קושיותיו משום הנהו טעמי אי משום טעמא קמא דתני רישא משום סיפא ואלו תנא לישנא דקדושין לא הוה תני רישא משום סיפא דלא דמו להדדי כלל דליתני חדא משום חדא דהאי לשון קדושין והאי לשון קנייה אבל השתא דתרוייהו לשון קנייה אית ליה למיתני חדא משום חדא. ואי משום טעמא בתרא דאשה אינה מתקדשת אלא לרצונה דאלו תנא לישנא דקדושי הוה מצי למיתני האיש מקדש ושמעינן שפיר מינה דאינה מתקדש' אלא לדעתה שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו בהקדש ואשה אינה נאסרת בהקדש אלא מפני שקנא' האיש מדעת' והויא שלו וקנינו ואיסורו באין כאחד אבל השת' [דתני] לשון קנייה אי הוה תנא האיש קונה הוה שמעינן מינה דאשה מתקדש' שלא לדעת' שהרי כל קניות כך הם שאדם קונה מה שאינו שלו ועל כרחו של הדבר הנקנ'. ומה שכתבתי דאיש מקדש משמע מדעתה אמת הוא שהרי פירשו הראשונים ז"ל דמאי דאמרי' (ב' ע"ב) דאי תנא האיש קונה הוה אמרי' אפילו בעל כרחו דלאו דוקא שהרי אי אפשר לומר כן דמלתא דפשיטא היא שאין האשה מתקדשת אלא ברצונה. אלא הכי קאמרי' דאי תנא האיש קונה הוה משמע בעל כרחה ומשום הכי לא תני ליה משום דלאו לישנא תריצא הוא ולפי זה אי האיש מקדש הוה משמע ע"כ לא הוה תני ליה בשום דוכתא דתנא לא תני לישנא דלאו תריצא הוא אלא ודאי לישנא דהאיש מקדש לרצונה משמע וכדכתיבנ'. וזה כפתור ופרח ועולה כהוגן אפי' לפי לישנא בתרא דאמרי' ואי בעית אימא. מה שאינו עולה כן לשטת הרמב"ן ז"ל שאנו צריכין לומר לפי שטתו שהסדור ההוא אינה אלא ללישנא קמא. ואפשר לומר עוד דמשום הכי אקדמ' לקושי' דנקנית משום דניחא ליה למירמי מתני' אהדדי ובתר דפריק רומיא דמתני' אקשי מלישנא דהאש' דההיא לאו רומיא דמתני' היא דהתם נמי האיש והאש' (ק"ת) [קתני] וזה ג"כ עולה יפה ובזה יסורו כל ספיקותיך: