שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/סב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן סב
עריכהענין סב:
תלמסטן על ענין הנז' לאשתרוק יצ"ו
אשר הורידו דיין מוסת"גאנים בנחלה הנז' וגבה מר' אברהם מנדיל הפקדון בשלמות ובהיותו בתלמסאן לתבוע מה שיש ביד רבי אברהם ששפורטש להיות יד רבי אברהם תקיפה עליו באמצעו' אנשי חצר המלכות ואשתרוק יחיון צעק אל המלך על דבר זה והמלך צוה להחזיר הפקדון וגם כמעט היה אומר שיהיה מוכתב לאוצר המלכות על כן החזיר הפקדון ע"י פשרה שהניח לו מקצתו כמדומה שאותו מקצת פזרו רבי אברהם הנזכר בשחד לאנשי החצר ועשה אשתרוק הנז' מחילה בקיומי' חזקים ואח"כ היה רוצה אשתרוק יחיון לבטל המחילה הנזכר ולתבוע מה שהניח והי' דואג שלא יכשל באותם קיומים שקבל עליו במחילה שקבל עליו ושאל ממני השאלו' האלה:
הראשונה אם אפשר שנפקד שאינה רוצה להראות פנקסו ליורשי מפקיד שהדיין לא יכריחהו בזה דבשלמא אם היה משא ומתן של סחורה ביניהם היה אפשר שאם נתפשרו שלא יראה חשבון שתהא הפשרה קיימת אבל בפקדון שמא אם נשאר בידו כלום מה זכות יש לו בו לעכבו ולמה לא יראה פנקסו ואע"פ שיש שטר מחילה ביניהם למה לא תפסל:
תשובה: לעולם אין הנפקד חייב להראות פנקס ולא מכתב ונאמן הוא לומר כך וכך הפקיד בידי אלא שהוא חייב שבועה בטענת בריא שיותר הי' הפקדון. ובטענת שמא ליורש ליכא אלא חרם סתם ואם נתפשר ביניהם בכך וכתב שובר היורש לנפקד ומחל לו כל זכות שיש לו אפילו היה ביד הנפקד יותר ממה שהחזיר אין ליורש המפקיד כלום על הנפקד דהוי תנאי שבממון וכל תנאי שבממון קיים ורצה ליזוק בנכסיו. ואיני יודע מה יש להסתפק בזה ודברים פשוטי' הם:
שנית הרי שבשטר המחילה כתוב שהיורש לא יוכל לתבוע לא לנפקד ולא ליורשו אם בני הנפקד בחייו הם בכלל זה או לאו עד שימות ואם יש תביעה על בניו בחייו אם מותר לתבעם ולא יהיה היורש נכשל במה שקבל עליו שפתו פת כותי ושאר קבלות השטר:
תשובה: שאלה זו מסותמת שאם תביעה זו שעל בניו היא מהפקדון שנתפשר הנפקד עם היורש בין בחייו בין במותו אסור לתבעם שהרי מחל לאביהם כל זכות שיש לו על פקדון ומחילתו קיימת כמו שכתבתי בתשובה הראשונה שלמעלה ואם תביעה זו היא מפקדונות אחרים שהפקיד מורישו של זה לבני זה הנפקד אפי' לאחר מותו יכול לתבעם וכ"ש בחייו שלא מחל ליורשיו אלא זכות שיש לו עליו אבל זכות שיש לו עליהם לא נמחל מפני מחילה שעשה לאביהם ודבר זה יכול להתברר מלשון המחילה ואיני יכול לכתוב דברי נביאות במה שאיני רואה:
שלישית הרי שמצינו שנתן לנכדו ספר אחד מהפקדון ולא יכולנו עמו להחזירו אלא ששם אותו כרצונו והרי התורה אמרה אם לא שלח ידו במלאכת רעהו:
תשובה: גם בזה אני אומר מה שאמרתי בשאלה ראשונה שאין אחר קנין המחילה כלום וכיון שיש מחילה ביניהם כל טענות שהן על הפקדון הן בטלות:
רביעית המחילה שנעשית בכל אותן חזוקין הנז' היתה באונס שהמוחל היה עומד וצוח והיה מבקש למי שיעשה לו שטר מודעא ולא מצא לפי שהיו יריאים מהנפקד ועל כרחו הוצרך להודות במחילה זו תודיענו אם היא פסולה ואם יש מודעא בערכאות שלהן אם תתבטל המחילה:
תשובה: אין טענת אונס לבטל שטר שריר וקיים כלום אא"כ יש שם מודעא שהרי אמרו חכמים שכל זמן שלא מסר מודעא אנו אומרים שנתרצה כדי לצאת מאותו אונס ואם יש שם עדים ששמעו המודע' ומפני יראת הנפקד לא חתמוה או ידעו שהוא אנוס מתחלה ועד סופו דהא קי"ל (ב"ב מ' ע"ב) דתליוה ויהיב לא הויא מתנתו מתנה וה"ה למחילה יעידו בב"ד בכך אם הוא אמת אבל לא נחשדו ישראל על כך לכבוש עדותן מפני יראת אדם. והמודעא הנעשי' בערכאות של עכ"ום הרמב"ם ז"ל הוא פוסל אותה ובכל מקום שמתנהגים ע"פ ספריו אין להכשירה:
חמישית אם יוכל לתבוע לחתניו שלא יאמרו בכלל יורשיו הם:
תשובה: החתנים אינן יורשים וגם לא נשותיהם כל זמן שיש בנים אבל מ"מ אפי' היו בכלל יורשים אם התביעה היא מחמת הפקדון שביד חותנם הרי יש שם מחילה ואסור לתובעם ואם התביעה היא מחמת פקדון אחר מותר לתבעה וזה יתברר ג"כ מנוסח שטר המחילה כמו שכת' למעלה. נאם החותם שמעון בה"ר צמח הכ"מ: