שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/מד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מד עריכה
שאלה מד:
עוד שאלת עכו"ם שאפו פת לעצמן בשבת והיו שם ישראלי' שלא היה להם מה לאכול בשבת ונתנו להם העכו"ם מאותו פת מהו שיאכלו ממנו ולא יתענו:
תשובה: נראה לי שמותר ואעפ"י שהוא פת של בעלי בתים שבחול אסור בשבת מותר כדי שלא יתענו שאסור להתענות בשבת וכן התירו הגאונים ז"ל כמו שנמצא בתשובותיהן ואע"פ שנאפה בשבת אין לאוסרו דהא אמרי' בפ' כל כתבי (קכ"ב ע"א) שכל שעושה העכו"ם בשביל עצמו מותר לישראל ויש מתירין אפילו נטחנו החטים בשבת ולא הוי נולד כיון שהיו ראוין לכום קודם שנטחנו אבל בה"ג ז"ל אסר אם נטחנו בשבת משום נולד ולא נראו דבריו כיון שהם ראוין לכוס קודם לכן ואף משום מוקצה לחצי שבת אין לאסור לפי שהקמח אינו ראוי לאכילה כלל דהא אמרי' במס' ביצה (כ"ז ע"א) דבגמרו בידי אדם לא מתסר משום מוקצה לחצי שבת וגם בגמרו בידי שמים בעיא היא התם ולא איפשיטא ואזלינן לקולא דהא בדרבנן הוא וגם מפני העצים לא מיתסר ואפילו למ"ד יש שבח עצים בפת שהרי הוכיחו בתוספו' בפ' בתרא דע"ז דלא אמרינן שבח עצים בפת אלא בערלה וכלאי הכרם דאסורין בהנאה וכדאיתא בפ' כל שעה (כ"ו ע"ב) אבל עצי מוקצה דאינן אסורין בהנאה לא. הילכך אין לאסור פת זו ליהודים הללו לא מטעם פת של בעלי בתים ולא מטעם שבת ולא מטעם מוקצה ונולד לא מטעם עצי מוקצה. וכתבו רבותינו הצרפתים ז"ל שמעשה היה בר' יצחק בר מרדכי ז"ל ואסר לו ר"ת ז"ל לאוכלו בשבת אבל בתוספו' התירו אותו ומ"מ צריך שלא יכניסנו העכו"ם מרשותו לרשות ישראל בשביל ישראל שכיון שהוא עושה מלאכה בשביל ישראל דהיינו הוצאה מרשות לרשות אסור לישראל ואעפ"י שיש מתירין כיון שיכול הישראל לילך לביתו של עכו"ם לאוכלו שם מ"מ נכון להחמיר וכל זה אינו אלא כשהעכו"ם אופה לעצמו אבל אם אפה בשביל ישראל אסור כדאית' בפרק כל כתבי (שם) וכ"ש אם אמר הישראל לעכו"ם לאפות בשבילו ואפי' לומר לו כן מע"ש אסור דאמירה לעכו"ם שבות אפילו מע"ש כדאי' בפ"ק דשבת (י"ט ע"א ע"ש).