שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/יא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן יא
עריכהשאלה יא:
עוד שאלת ראובן גירש את אשתו ואסרה על שמעון ולא נשאת לשום אדם עד שמת ראובן פשיטא לי שהיא מותרת לינשא לשמעון דמה יש לחוש לה. אבל נסתפקתי מעט אם הלכה ונשאת לאחר קודם שמת ראובן והיו לה בנים מאותו אחר ונתאלמנה או נתגרשה מאותו אחר ובין כך ובין כך מת ראובן בעלה הראשון בזה נפל לי מעט ספק אם היא מותרת לינשא לשמעון אף ע"פ שבפירוש הוא בפרק המגרש (פ"ג ע"א) נענה רבי עקיבא ואמר הרי שהלכה ונשאת לאחר והיו לה בנים ממנו ונתאלמנה או נתגרשה ועברה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים. נסתפקתי אם באותה שעה שנתאלמנה או נתגרשה מאותו אחר והלכה ונשאת לשמעון אנו צריכין שיהא ראובן חי דנמצא גט בטל למפרע ובניה ממזרים או אפילו היה מת בשעה שנשאת לשמעון אחר שהיה חי בשעה שנשאת לאותו האחר יש לנו לאוסרה לעולם על שמעון. עוד נסתפקתי אם יש חילוק בין היו לה בנים מאותו אחר אם לאו מפני שהגמרא אמרה הרי שהלכה ונשאת לאחר והיו לה בנים ממנו וכו' ראיתי לעמוד על דעתך אע"פ שאני חושב שלעולם היא אסורה להנשא לשמעון אם הלכה ונשאת לאחר קודם שמת ראובן בין היו לה בנים בין לא היו לה בין מת בין לא מת ע"כ דבריך:
תשובה: הא מילתא תליא באשלי רברבי כי בתוספות אמרינן אע"ג דמית ליה בעל תנאיה לא בטיל ואם נשאת לאחר בחיי בעלה והיו לה בנים ממנו ואח"כ נתארמלה או נתגרשה ממנו ונשאת לזה שנאסרה עליו לאחר מיתת בעלה הוו בניו של ראשון ממזרים. ודייקי לה מדאמרינן בגמרא בפרק המגרש (שם) גבי נענה רבי עקיבא הרי שהלכה וכו' ובמאי אילימא בחוץ משרא שרי ר' אליעזר אלא בע"מ כלומר בע"מ שלא תנשאי לפ' וקשיא להו אפילו הלכה ונשאת לזה שנאסרה עליו היאך גטה בטיל דהא נישואיה לאו נישואין נינהו ואשת איש גמורה היא ואין גטה בטל ובעילתה מן השני בעילת זנות ובזנות לא אסרה. וכבר היו מתרצין בקושיא זו דכל שנשאת לו דרך נשואין בטל הגט דכיון דאי אפשר לה להנשא נשואין גמורין הכי אתני עלה מעיקרא שלא תנשא לו דרך נשואין. ובתוספות דחו תירוץ זה בראיות גמורות והם תירצו דמיירי בנשאת לאותו שנאסרה עליו לאחר מיתת המגרש דנשואיו נשואין גמורין ונמצא גט בטל למפרע ובניה מן הראשון ממזרים דאע"ג דמית בעל תנאי לא בטיל. ולפי דבריהם ודאי נראה דאפילו אין לה בנים מן הא' אסורה לשני שלא מפני תקנת בני הראשון נאסרה לו אלא שהגט מתבטל בכך ונמצא א"א למפרע ויש לה ליזהר שלא תעשה בעילותיה כולם למפרע בעילות זנות ומתיא נפשה לידי כרת זהו דעת בעלי התוספות. אבל הגאונים ז"ל לא הושוו כלם בדעת זו אבל יש מחלוקות ביניהם בזה. וכ"כ הרב בה"ג ז"ל גבי ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני וז"ל אי אמר לה כל ימי חיי פ' ואינסיבא לאלתר והוו לה בני בחיי בעל ראשון ומית ליה בעל ראשון בחיי בעל שני והדר הוו לה בני לאחר מיתתו ועדיין ההוא פ' דתלייה לתנאיה בגויה מקיי' ואשתהי בחיים לאחר מיתתו דבעל בטיל ליה גט למפרע ובני קמאי ממזרי ובתראי לאו ממזרי ואסור' לשני דכיון דבטיל לי' גט למפרע כי הדר גבה אשת איש הוה ותנן (סוטה כ"ז ע"ב) כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל והוו פליגי רבנן והוו קאמרי דכיון דבחייה לא עברה עלוי תנאיה ולאחר מיתה הוא דעברה כיון דמית ליה בטיל ליה תנאיה ולא בטיל גט למפרע עכ"ל. ומה שכתבת שאם לא נשאת לשום אדם עד שמת ראובן דפשיט' לך שמותרת לינשא לשמעון ודאי כן הוא שאם יתבטל הגט הרי היא אלמנה. אבל יש דקדוק אחר תלוי במחלוקת זו שאם נתאלמנה משמעון שנאסרה עליו אם היא מותרת לכהונה אם לא שאם התנאי הוא קיים אפילו לאחר מיתתו כדעת בעלי התוס' ואותם גאונים שאומרים כן א"כ נתבטל הגט עעקרו ואלמנה היא ולא גרושה. ואם אחר שמת המגרש נתבטל תנאו כדעת הגאונים א"כ הגט לא נתבטל והרי היא מגורשת ואסורה לכהונה זה נ"ל לדקדק בזה. ולכאורה משמע שבמיתת הבעל נתבטל תנאי אלא שצורת ההלכה מראה כדעת בעלי התוספות ואין בידי להכריע. וגם לא מצאתי בדברי האחרונים ז"ל הכרעה בענין זה ובענין איסור שאסרה על שמעון היאך אפשר לאוסרה עליו לא דקדקתי לפי שאינו מענין השאלה וגם לא נכחד ממך כל מה שנאמר בענין זה: