שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/ז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ז
עריכהשאלה ז:
עוד שאלת למה נהגו לחתום בגט ראובן בר ר' יעקב שלמים וגם למה נהגו לחתום בכתיבה אשורית.
תשובה: נראה שאין בדבר עכוב ולא נהגו כן אלא משום דאמרינן בפ' השולח [ל"ו א'] אמר רשב"ג תקנה גדולה התקינו שיהוו העדים מפרשין שמותיהן בגטין מפני תקון העולם דאלו בשטרו' אפילו לא חתמו העדים אלא אות אחת משמם כשרים דרב חסדא חתים ס' ורב אושעיא חתים עי"ן ואפילו שטרו' החתומים בסימנים כשרים דרב צייר כוורא ור' חנינא צייר חרותא ורבה בר הונא צייר מכותא ובגטין תקנו שיהו מפרשין שמותיהן לפי שבראשונה היה כותב אני עד ואם היה כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול ועכשו שמפרשין שמותיהן אנו יודעים מי הם העדים ונקיים אותו על פיהם כדאיתא התם ונראה שמכאן יצא המנהג שחותמין התיבו' כלן שלמו' אע"פ שאין הכרח מכאן אלא שיהו מזכירין שמותיהן. וגם בשם האיש והאשה נהגו כן משום חשש ערעור דבעל שלא יפרש אותן תיבו' שהיה חסרו' בענין אחר ויאמר אין זה שמי ולא שם אשתי ולרווחא דמילתא עבדי הכי. ומה שנהגו לחתום בכתב אשורי' ודאי כן הוא בהרבה מקומות אבל אין אנו מקפידין בדבר והמקפידין בזה כדי שיהא הגט ועדיו בכתב אחד דלמ"ד עדי חתימה כרתי וכ' דקרא אחתימ' עדים הוא כלומר וחתם לה ספר כריתות ולפום הכי בעו שיהא החתם שלהם ככתיב' הגט ומשום הכי בעו שתהא הכתי' נקרא' יפה לתינוק דלא חכם ולא טפש וכתיבה שאינה אשורי' אינה נקרא' אלא לגדולים ומשום הכי נהוג עלמא למכתב גטא בכתב אשורי לפי דעתי כמו שכתבתי לך בתשובה אחר'. זה נראה טעם המנהג הזה. אבל אין מכאן הכרע שהרי שנינו (גיטין פ"ז ע"ב) גט שכתבו עברי' ועדיו יונית יונית ועדיו עברית כשר שמעי' מינה שאין הכרח שיהו העדים החתומים והגט בלשון אחד וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' גיטין גט שהוא כתוב בכתב מן הלשונו' ועדים חתומים בכתב אחר כשר. וגם שתהא הכתיבה נקרא' לתינוק דלא חכים ולא טפש אין צורך דהא אפילו למ"ד עדי חתימה כרתי לא צריך לפרש שמותיהם בגטין מן התורה ומתכשר כשאר שטרו' אפילו בכוורא ובחרותא ובמכותא ומשום תקנה הוא דמפרשו שמהתייהו וכיון דפירשו אע"פ שאינן נקראין אלא לתינוק דחכים וחריף טפי כשר שהרי עכשו אין אנו צריכין שיצא כ"י ממקום אחר שהרי אנו יודעים מי הם החתומים ויבואו ויקיימו חתימתם מפיהם: