שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/הקדמת המדפיס
הקדמת שלוחא דרחמנא להדפסת פאר התשב"ץ. אשר בשפה ברורה מדבר. לכבוד הרב הגאון המחבר
יתברך היוצר וישתבח הבורא, שברא העולם כולו לכבודו. ונתחייב כל הנברא לעובדו. ולדבקה בו ולשרתו ולברך בשמו. אשר מכל עם בחר בנו. ומבין הגוים הבדילנו. ובנים קרא לנו. וממצרים העלנו. ובתוך הים ביבשה העבירנו. ומן במדבר אכלנו. הוא חיינו ואורך ימינו. הופיע רוח קדשו עלינו. ותורת אמת נתן לנו. על יד משה בחירו רועינו. וכל יקר ראתה עינינו. לפקוח עינים עורות. מכח המאורות הטהורות. יאירו שבעת הנרות. ברוב הדינים ותרי"ג מצות קלות וחמורות. אשר לא תמלא אזן לשמוע ולא תשבע עין לראות. הכתובים אות באות. אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות. הכתובים בתורתינו היקרה אשר אין לה שינוי ותמורה. וחובה עלינו לעובדה ולשומרה. לא ישקול הכסף והזהב למוכרה. הן הן גופי תורה בדינים עמוקים תלוים בשערה. הרמוזים בהלכות ופוסקים בטעם וסברה. וברש"י ז"ל ובתוספתא של גמרא. היתה לנו על ראש עטרה. ולשמור בצרות לעזרה:
ברוך ה' אלהי ישראל אשר יצר את האדם בחכמה. ונתן לפתאים ערמה. ולנער דעת ומזמה. ללמוד בתורה הקדושה והנעימה. ולעסוק בה ויעלה למעלה רמה. וברוחב שכלם ופלפולם נחלים נובעות ממקור חכמה. בספרי הלכות והגדות גדולות מתוקים. ממים עמוקים. גבוהים עד שחקים. מעלת התורה. ליהודים היתה אורה ושמחה.
[על ספר התשב"ץ ועל מחברו הרשב"ץ]
ישמחו השמים ותגל הארץ בדברי התורה הכתובה בספר הזה. אין זה כי אם בית אלהים. אשר בנה המלך הגדול בענקים. המפורסם שמו ברחובות ובשוקים. ובמדינות מרחקים. קדמה ימה וצפונה. לו נגלו כל תעלומות חמשים שערי בינה. זה סיני ועוקר הרים ספר התשב"ץ אשר יסד המלך הנשר הגדול הרב הגאון המופלג שר גדול נר ישראל בוצינא דנהורא. אשר קיים את כל התורה. מורינו ורבינו שידו כותבת ולבו ישמח, כמהור"ר שמעון בר צמח זלה"ה בעל כנפים.
ותורתו כמה מאות שנים היתה רובצת בין המשפתים. אין דורש ואין מבקש ונמס כל לב ורפו כל ידים. דור הולך ודור בא. והתורה היתה שמורה בבית ועלייה על גבה. מרגליתא טמונה וגנוזה בחדרי חדרים. עם ארבעה עשר ספרים. אשר חבר הרב הנ"ל בספר התשב"ץ שמם נזכרים. וזיכה את הרבים. מעורר ישנים ומקיץ נרדמים. בדינים ישרים ותמימים. ודגל התורה מרים. ושמו נודע בשערים. מוציא תעלומות לאורה. ונבעו מים מתוקים מתחת הקורה. כמעיין המתגבר כאריה, ויחיו כל פרי אשר טוב למאכל ונחמד למראה. שכמה מאות שנים אשר הוא סתום. עד היום השקיף ה' ממרום. ונבקעו כל מעינות תהום. להשקות כל עשב השדה יצמחו. וארובות השמים נפתחו. בדברי התורה הזה כל יגיעי כח ינוחו. וישמעו ענוים וישמחו. והיו בזה הזמנים. דשנים ורעננים. להדפיס הספר הזה ודובב שפתי ישנים. ולעשות נחת רוח לרב המחבר זל"הה על כל אבר ואבר. שכמה מאות שנים היו גנוזים בקבר. אשר עשה בשלימות דעתו. ובישיבה של מעלה היתה מנוחתו.
ותהי ראשית ממלכתו. פה בעיר אלגזאייר הנקראת ארג"יל יע"א ויפוצו מעינותיו חוצה. ועיני כל ישראל עליו והראה להם את הדרך ילכו בה. ואת המעשה אשר יעשון. ומימיו כמים קרים על נפש עיפה. וימצאו קורת רוח וישתעשעו בו כל הלומדים. וימצא חן בעיניהם. לא תמוש תורת הספר הזה מפיהם. ומזרעם אחריהם. אשר מלא בדינים חדשים גם ישנים. בדברים מתוקים וערבים. ברוב הדיעות לאלפים ולרבבות. שואלים לו כענין ונותן תשובות. בסברות ברורות קצרות וארוכות. על פי חידושים והלכות. לא באו בדפוס מעולם. מיום שנברא האדם עד עתה:
[על חלק "חוט המשולש"]
ועתה בן אדם. מה לך נרדם. קום קרא בתורת בני חוה ואדם. כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. כי על מוצא פיהם. וכתבו בידיהם. ורוח ה' נחה עליהם. לא יפלא דבר מהם. ושפטו בדיניהם בין דין לדין ובין דם לדם. ברוחב שכלם וכח פילפולם. ברוב הדינים וחדושים עלו סולם. זאת תהיה תורת האדם. חוט המשולש חלק רביעי לספר התשב"ץ שחברו שלשת הגבורים, שו"ת מסודרים על ארבעה טורים. גם הם גנוזים ונשמרים. עד היום שנעשו עם ספר התשב"ץ חברים. יעלו למזבח הדפוס כקרבן לזבוח פרים. כל אחד מר סבר. או על פי שלשה עדים יקום דבר. הלא הם הרב הגדול הגאון כמהור"ר שלמה דוראן זלה"ה, והרב הגדול הגאון כמוה"רר שלמה צרור זלה"ה, והרב הגדול הגאון כמהו"רר אברהם אבן טווא זלה"ה, אשר היו מימי קדם, בישיבה של מעלה מנוחתם. אוכלים מפרי אדמתם. שקיימו וקבלו עליהם בחיים חייתם. וכל ישראל נשענים על פי גזרתם. ונאמן הוא בעל מלאכתם. עם כמה פסקי דינים שפסק אדוני זקני בחברתם. הלא הוא הרב הגדול הישיש כמוה"רר נתנאל קרשקש זלה"ה, אשר רוח ה' נחה עליהם. וקבלו שכר ידיהם. כי כבר רצה האלהים את מעשיהם. אשרי נוצרי עדותם ומקיים דבריהם. מעין דברי הרב שמעון בר צמח ז"ל. אשר אור תורתו לא תמח ולא תזנח. מונחת עד היום שעלתם[1] לדפוס על המזבח כריח נחוח:
[על הקדמת הרבנים]
צדיק כתמר יפרח. המחבר הקדמת הספר הזה ונתן השבח. וכתב בידו הרמה, היום שקבלתי מיד זרע קדש יוצאי ירך הרב זל"הה הספר הזה לדפוס, לא מצאתי בו הקדמה. דומה לגוף בלא נשמה. עמד הרב בכוחו הגדול ונפח בו נשמה. דובב שפתי ישנים אשר כמה מאות שנים היו גנוזים באדמה. וסדר דבריו בבקיאות חכמתו. כצאת השמש בגבורתו. את הכל עשה יפה בעתו. הלא הוא כבוד מעלתו. מעלת מורי ורבי ועטרת ראשי הרב הגדול הגאון המופלג כמוה"רר שלמה צרור האחרון זלה"ה, בן הרב הגדול הגאון כמהו"רר יהושע זלה"ה, נין ונכד להרב הגדול המופלג כמהו"רר שלמה צרור הראשון זל"הה, הנזכר למעלה עם הרבנים בעלי חוט המשולש. חלק רביעי לספר התש"בץ.
זה הרב שלמה צרור האחרון ז"ל הנ"ל, אשר נדבה לבו ואזר מתניו וחבר הקדמת הספר הזה בדעתו הנכונה. בחכמה ובדעת ובתבונה. בדברים ערבים במתק שפתיים. ובלשון תלמוד ופסוקים מתוקים. ודברי משקל בין הדבקים. בדינים ומשפטים ישרים צדיקים. וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו. ולכל בני ישראל עם קרובו. התחיל במשה רבינו קבל התורה מפי הגבורה. וליהושע בן נון מסרה. וגם לזקנים ולנביאים ולאנשי כנסת הגדולה. ולא הניח דבר סתום וטמון. עד שבא לדברי רבינו משה בר מימון. ומאריך בשבח. עד שבא לדברי רבינו שמעון בר צמח ז"ל מיום שבא מעיר ברצלונה ארץ מולדתו. וחבר הספר הזה ודן דין אמת לאמיתו. וגם לא ימנע משבחיו לשלשת הגבורים בעלי חוט המשולש שבסוף ההקדמה מפורש. בנוסח ערב ויפה לעינים. ומשלים בדבר ה' מירושלים:
וגם הרבנים הגדולים הגאונים המופלגים המפורסמים אשר בקהלנו הקדושה י"א, כשראו נוסח דברי ההקדמה שחבר הרב הנ"ל במתק שפתיים. שמחו שמחה רבה וחתמו ברוחב ידים. הלא הם הרב הגדול הגאון הישיש כמוהר"ר יעקב צרור נר"ו, והרב הגדול הגאון כמהו"רר אברהם יאפיל נר"ו, והרב הגדול הגאון כמהור"ר יהודה עיאש נר"ו, והרב הגדול כמהו"רר בנימין דוראן נר"ו, בן הרב הגדול הגאון כמוה"רר צמח זלה"ה, בן הרב הגדול הגאון המופלג כמהורר בנימן זלה"ה, נין ונכד לרב הנשר הגדול מורינו ורבינו ועטרת ראשינו כמוה"רר שמעון בר צמח דוראן זלה"ה המחבר ספר התש"בץ, אשר נשתדלו עמי בכל כחם עם כל יחידי סגולה י"א על קיום הדפסת הספר הזה.
ובגלל הדבר הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיהם. ומפי זרעם. ומפי זרע זרעם. עד סוף דורותם. אשר נתנו לי רשותם. להדפיס דברי חכמים וחידותם. לפקוח עיני חכמים. וגם לגדולים ושפלים. עני אני שפל כל השפלים. אשר באתי ללקט השבלים. להחיות את נפשי אחרי הקוצרים אשר אספו בעמרים. בזה השדה אשר זרע המלך הגדול בכח דעתו. ולהחיות את נפש כל חי בתורתו.
[תלאות המדפיס]
וכבר הרב הגדול ז"ל הנ"ל כתב בהקדמתו. ונתן שבח גדול לרב המחבר על מתכונתו. בכח חכמתו ותבונתו. וגם הרבנים הגדולים י"א אשר בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, כשראו את ספר התש"בץ אשר בא לעלות למזבח הדפוס, שמחו ונתנו הודאות ותשבחות למלך העולם. וכתבו בספר הזה הסכמות בכח חכמתם ופלפולם. בשבחים גדולים לרב המחבר ז"ל, וגם אנכי קמתי מתחת עפר רגליהם. אתן שבח וטעם לדבריהם. אני הצעיר שבצעירי התלמידים. באתי להדפיס את דברי התורה הזה לשמח לב חברים וידידים. ולדברי הרב כל העולם אמרו מודים. וחובה עלי לברך את שם ה' שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה, לקיים את המצוה הגדולה, להדפיס את התורה מן הכח אל הפעולה. ולגלות את אור הנערב אשר עין לא ראתה אלהים. ולבי שמח מכל עמלי. ואמרתי זה היה חלקי מכל אשר אני עמל.
וכשראיתי דברי שלמה המלך ע"ה שאמר על כל המעשים אשר נעשו תחת השמש 'והנה הכל הבל ורעות רוח'. אשרי אדם שגדל בתורה וליוצרו עשה נחת רוח. ודברתי אני עם לבי להדפיס אלו הקונטריסים. ולזכות את נפשי בזה הזמנים. קודם שיתמו שנותי והאלהים קרא אותי ממרומים. עם היות שאין השעה מסכמת עלי והזמן בוגד לנגדי, אשר בעוונותי הרבים מיום היותי על פני האדמה עד היום הזה שאני חמשה וארבעים שנה, מעט ורעים, הסימן אד"ם להבל דמה ימיו כצל עובר. וכל ימי מכאובים, ונתקיים בי מקרא שכתב 'כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו'. וכמה יסורין קשים באו עלי וצרות רבות. אם לפרשם ולבררם יכלו ימים ולילות. והפכו עלי בלהות. ויצאתי ממחיצתי והייתי נע ונד בארץ בכל ארבע הפאות.
[בקושטא]
עד שבאתי לעיר הגדולה לאלהים רבת היא בדעות. קושטאנדינא יע"א, עיר המהוללה בחכמים ורבנים גדולים ואנשי כנסת הגדולה. בעלי חסד אנשי פעולה. צדקתם עומדת לעד לירושלים הבנויה ולעיר שחברה לה. יחדיו כל היום עוסקים במלאכת שמים. ושולחים כסות ומזונות ליושבי ירושלים, בלב שמח ואריכות אפים. ונותנים צדקות לעניים ודברים טובים במתק שפתיים. ה' ישקיף עליהם ברחמים מן השמים. וגם לכל בני ישראל עד נחל מצרים.
וגם עשו עמי חסדים לאלפים, הלא הם הרב הגדול הגאון כמוה"רר אברהם רוזאניש נר"ו, והרב הגדול הגאון כמוה"רר קונורטי קמחי נר"ו, והרב הגדול הגאון כמוה"ר יצחק בכה"ר דוד נר"ו.
וגם הגבירים המפורסמים החכמים הנבונים, כמה"ר יהושע משה צונצין י"א וכל אחיו ובני ביתם י"א, וגם הגביר המפורסם החכם הנבון כמה"ר שבתאי אלפאנדאר'י יצ"ו וכל אחיו ובני ביתם י"א, וגם הגביר המפורסם החכם הנבון כמה"ר דוד קמחי יצ"ו, וגם הגביר הנכבד החכם הנבון כמה"ר אברהם שלום יצ"ו וכל בני ביתו י"א, וגם הגביר המרומם החכם הנכון כמה"ר יוסף גוראדו יצ"ו וכל אחיו ובני ביתם י"א עשו עמי חסדים גדולים, וגם כל יחידי סגולה י"א עמדו לימיני בעזר גדול, ובגלל הדבר הזה יראו זרע ויאריכו ימים על ממלכתם. שקיימו כל המצות על מתכונתם. ובאריכות הזמן אשר ישבתי בזאת העיר המהוללה. ראיתי כמה ספרים חדשים בדפוס מקרוב באו שחברו בעלי חכמה ותבונה. דברתי אני עם לבי בכונה. להדפיס את ספר התורה הזה אשר כמה שנים היתה טמונה. לעשות נחת רוח לצדיקים שכבר נתקבלו בישיבה העליונה:
[באיזמיר]
וגם באתי לעיר אזמיר יע"א, שיאמרו עליה כלילת יופי, בעלי תלמוד והלכות ופוסקים על פה. ובראש כל מעלה להרב המובהק נר ישראל מורינו כמוה"רר חיים אבולעפיא נר"ו, וגם הרב הגדול הגאון כמוהר"ר יצחק הכהן נר"ו.
וגם כל אנשי העיר חכמים גדולים. ובעלי מצות ומעשים טובים. ועשו עמי חסדים לאלפים. הלא הם החכם המרומם הגביר הנכבד החסיד העניו כמה"ר משה נר"ו בן המנוח הגביר המפורסם כמה"ר יהושע צונצין ז"ל, וגם החכם המרומם הגביר הנכבד כמה"ר יצחק ברקי יצ"ו, וגם החכם המרומם הגביר הנכבד החסיד כמה"ר יצחק סאלינס יצ"ו. ה' ישלם להם שכר מעשיהם. ושלום בכל אהליהם ולכל בניהם מעתה ועד עולם.
[בליוורנו]
ומעיר אזמיר יע"א הלכתי בדרך הים בספינה לעיר ליוורנו יע"א, ובזמן שהיתי בספינה בדרך הים באו עלינו ארבעה ספינות גדולות של אספאניוליס בעלי מלחמה. ולקחו אותי וכל מה שהיה לי לשביה. בין כסף וזהב ובגדים ופרקמטייא. ויסור יסרני י"ה. וכבלים של ברזל על ידי ועל רגלי ואני ערום ועריה. ודמעתי על לחיה. לא כסות ולא מזונות ולא מחיה. ואמרתי הנה יד ה' הויה. אשר דנני אלהים וגם הבהילנו. וכמה פעמים הכאיבני. אבל למות לא נתנני. אמרתי לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה. ועל הכל נברך יה.
ברוך האל העושה נפלאות. ותשועות גדולות ונוראות. וגמרתי ההלל בכונה אות באות בכל התשבחות ורוב ההודאות. אשר ספק את רצוני. ופדה את נפשי מכל צרה ומכף כל אויבי פדאני. ובאתי לעיר ליוורנו יע"א, ושמחו כל הק"ק י"א בכל אונם מקטנם ועד גדולם. וברכו לאלהי ישראל מן העולם ועד העולם.
וישבתי בישיבה של בית המדרש של הגביר המפורסם החכם המרומם כמה"ר משה אירגאס יצ"ו, בשבת אחים גם יחד על התורה ועל העבודה עם החכם השלם החסיד העניו כמוה"ר משה נר"ו בן הגביר הנכבד כה"ר שמואל הכהן יצ"ו, וגם הסכים לעצתי הנכונה להדפסת ספר התשב"ץ המפואר והמהודר, וסייע אותי בסיוע שיש בו ממש, עם יחידי סגולה אנשי ליוורנו יע"א, ה' ישמרו תמיד יהיה בעזרו ויזכה לראות זרע ויאריך ימים וללמוד בתורה כל הימים.
[בחזרה למשפחתו ומכיריו באלג'יר]
ומעיר ליוורנו יע"א חזרתי לעיר אלגזאייר יע"א ארץ מולדתי, מקום אשר דבר המלך המחבר הספר הזה, וישבתי עם בני ביתי. ומרוב השמחה פרחה נשמתי. בשלשה בנים אשר נתן לי אלהים, הראשון צמח שמו ומתחתיו יצמח כפרי עץ הדר כפות תמרים. והשני יעקב איש תם שקט ושאנן ישב אהלים, והשלישי דוד הוא הקטן, ברוך אתה בני דוד, יזכה לשנות המלך דוד זקן אשר בא בימים. ברוך ה' שזכיתי לראותם. ולב בנים על אבותם. וגם הם גדלה שמחתם. וישמע אלהים את נאקתם. ותפארת בנים אבותם. וברכו לאלהי אבותינו. שזכינו לראות את פני אבינו. כמה שנים תלויות עינינו. עד היום שבא אצלינו. ה' ישמרם כאישון בת עין. וכדברי התורה יקיים בהם. ויאריכו ימים ושנות חיים. לא ימוש ספר התורה הזה מפיהם. מעתה ועד עולם הללויה:
וגם חובה עלי בזה ההודאה. לאיש אח לי תם וישר מקור חמדה. לא יעדי עביד שלטן מדבית יהודה. אשר כרע ורבץ כאריה. ובעצתו הנכונה עשה פרי. והציל את נפש אחיו על יד איש מדייני סוחרים, אשר דבר גלוי וידוע לעיני כל העמים. כמו שאמרו חכמים כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים כל העולמים, ורודף אחרי התורה ומצות ומעשים טובים. ידידי יחידי כי אחי ובשרי הוא. יקר ונכבד משכיל ונבון כה"ר יהודה קרשקש יצ"ו. ה' יהיה תמיד בעזרו. ומכל רע ישמרהו. ובכל דרכיו יצליחהו. ובשובע שמחות ישמחהו. וגם כל בני ביתו יאריכו ימים ושנות חיים.
וגם ישבתי לפני החכמים הרבנים הגאונים הגדולים שבקהלינו הקדוש, וגם כל יחידי סגולה י"א, ופירשתי לפניהם כל מה שאירע לי בכל הדרכים אשר הלכתי. וכששמעו שיחתי להדפסת זה הספר נתכונתי. ובטחתי על זכות הרב המחבר יהיה בעזרתי. ויאמר די לצרתי. ותהא טוב אחריתי מראשיתי. והכל ברכו לאלהינו שבשמים, ערב ובוקר וצהריים. שעשה עמי נסים גדולים ונוראים, כנסים אשר עשה בימי הפורים. אשר נשמרים ונזכרים. ונתנו שבחים גדולים ונערים. ושמחו שמחה גדולה. כיום שתבא לישראל הגאולה. ואמרו זה היום עשה ה' נגילה.
ושני חכמים רבנים גדולים בראש כל מעלה. ישבו בבית הכנסת הגדולה, וקבצו כל אנשי יחידי סגולה. וחתמו שמם הטוב על ספר התש"בץ. וסייעו אותי בסיוע שיש בו ממש. הלא הם החכם השלם הדיין הרב הגדול הגאון המופלג כמוה"רר יהודה עיאש נר"ו, וגם החכם השלם הדיין הרב הגדול הגאון המופלג כמוה"רר בנימין דוראן נר"ו, נין ונכד לרב המחבר הספר הזה זלה"ה, וחובה עלי ליתן להם שבח ותהלה. וכל היום עוד יהללוך סלה. ותהא משכרתם שלימה מעם ה' אלהי ישראל, שקיימו את דברי התורה הזאת:
וזאת הברכה אשר ברך משה איש אלהים. אשר התחיל במצוה וקיים דברי הרבנים הקדמונים. ועשה עמי חסדים גדולים. ונתן לי ממון רב לסיוע הדפסת הספר הזה דמים מזומנים. ומפזר ממונו לעניים ולאביונים. וביתו פתוחה לכל עובר ושב ולחכמים גדולים. וכל ימיו עומד בפרץ מגין על ישראל. בכמה נסים ונוראים. הגביר המרומם הנדיב המפורסם, הלא הוא שמו הטוב כבשמים ראש מר דרור. כה"ר משה צרור יצ"ו, בן המנוח הגביר הנכבד כה"ר יצחק צרור ז"ל. ובגלל הדבר הזה אשר זיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו. וה' יהיה תמיד בעזרו. וכל הברכות שבתורה יתקיימו בו. וגם בניו ובני בניו יזכו למקומו. ולעניים ולאביונים נתן לחמו. ובמדותיו הטובים קנה עולמו. וברכת ה' היתה לו ארץ ושמים:
השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. ללמוד בתורה ולקיים המצות ולשמור ולעשות אשר קיימו כל קהלינו הקדוש י"א, ונתנו לבם ושנסו מתנם עם היות שאין השעות מוסכמות. ונשתדלו מכל מין ההשתדלות. להדפסת הספר הזה הנ"ל שכלול מכל שכיות החמדות. ונתנו ממון רב שאין יכול להמנות. ושלחוני להדפיס הספר הנ"ל בתופים ובמחולות. בשמחה ובשירים וקול רננות. ואני תפלתי לשוכן ערבות. מלא ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימות. ויאריכו ימים על ממלכתם. וישלם להם ה' שכר פעולתם. ויעזרני לקיים גזרתם. ועומדת להם לעד צדקתם. וגם לבניהם ולבנותם בכלל הברכה יהיו:
[יוצא שנית מאלג'יר לקראת הדפסה]
ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה'. ואמרתי זה היום עשה ה'. ולברך בשמו הגדול והנורא אשר עזרני ושמרני בכל הדרכים אשר הלכתי. כמה יגיעות יגעתי ולחם לא אכלתי. ומים לא שתיתי. ועל מטתי לא ישנתי. ומנוחה לא מצאתי. וכמה מדינות וכפרים הלכתי. בדרך הים בספינות גדולות. וביבשה בהרים וגבעות.
[בתוניס]
בראשונה תונס יע"א, עיר מלאה חכמים ורבנים גדולים. ישרים וטפסרים ה' ישמרם, ועשו לי כבוד גדול לכבוד הרב המחבר. וחתמו בידם הרמה לקחת כמה ספרים. לאחר שיהיו בדפוס נגמרים. על ידי הגביר המשתדל במלאכת הקדש אשר קבץ ואסף כה"ר אברהם נטף נ"ע, הלך לפניו צדקתו. אשר עשה בחייו חייתו, וזמן הרבה ישבתי בביתו ואכלתי על שולחנו וישנתי על מטתו. ותהא שלימה משכורתו. ובצרור החיים תהיה נשמתו. ואריכות ימים ושנות חיים להגבירים אחיו ולכל בני ביתו. וגם לכל בני משפחתו.
וגם הרבנים הגדולים. אשר בהקדמתם נזכרים[2]. נתנו שבח לרב המחבר בכח חכמתם ברוב דברים. התחילו "יסוד המציאות ותכלית הקדמות". וסיימו "דגלו ירים למופת ולאות", ה' ישלח לנו הגואל ברפואות ונחמות. ולקבץ נדחים ופזורים בכל ארבע הפיאות:
גם חזרתי בדרך הים לעיר ליוורנו יע"א פעם שנייה, וישבתי ימים מועטים.
[בשירות הדוכס בפירנצה]
והלכתי לעיר שיאמרו עליה כלילת יופי פירינצי יע"א, עיר הדוכס ושמו הטוב: סואה אלטיצא רייאלי, יואן נאסטוני די מידיצי, נרנדוכה די טוסקאנה, אשר הגדיל חסדיו עם כל ישראל היושבים תחת ממשלתו. ובכל עת מזכה אותם במשפטו. וכל מעשיו לשם שמים פנייתו. וכשראיתי שלימה מדתו. דברתי עם לבי שם נקריב הספר למזבח הדפוס להעלותו. ויום אחד הייתי הולך בשוק וראה אותי מתחת החלון מביתו. וקרא אותי עם משרתו. ובאתי לקראתו. ובראותי את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו. בתחילת דבורו ושאלתו. אמר לי על מה באתי למדינתו. אמרתי לו בשביל ספר קדמון של חכמי ישראל באתי לדפוס להעלותו. וה' נתן לי חן וחסד לפניו וגדלני מעל כל השרים אשר אתו. ועשה לי כבוד גדול כפי ערך מעלתו. ושלשה שנים ישבתי בחצר גינת ביתו. ונתן לי מתנות גדולות על ידי משרתו. ובזמן הנ"ל הייתי עוסק במלאכתו. והלכתי בדרך הים למדינת מרחקים בשביל עבודתו. ושכר טרחי ועמלי ותהא שלימה משכורתו:
ויהי כי ארכו שם הימים. ורוב השנים ואיבוד הזמנים. לא מצאתי פנאי לדפוס ספר הקדמונים. צריך ממון רב מעות מזומנים. ישבתי בעיר הנ"ל עם רבנים גדולים ויחידי סגולה י"א על דבר הספר הנ"ל, וראיתי חכם אחד הולך בדרך תמים. מגזע הפרתמים. עושה חסד לאלפים לכל העמים. וכמה יגיעות יגע עמי ועצות טובים ועריבים. טובים מזהב ומפז נחמדים. הלא הוא החכם השלם פילפלא חריפא מנה יפה כמוה"רר רפאל נר"ו, בן החכם השלם החסיד העניו כמוה"רר אהרן אשכנזי זצ"ל, ה' ישלם לו שכר טרחו ועמלו. ושלום לכל אהלו. וגם לבנו בחירו התלמיד הנעים בצלאל, ראו קרא ה' בשם בצלאל, י"ה יאריך לו ימים ושנות חיים, וכל אחיו גדולים וקטנים, ובכלל הברכה לכל אנשי חברתו י"א, ויהיה תמיד בעזרם ויקוים בהם מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם.
ואחר שטרחתי ויגעתי להדפיס הספר הנ"ל בעיר פירינצי הנזכרת, ולא יכולתי מן הסיבות הנזכרים למעלה, באתי לפני הדוכוס והתחננתי לפניו. אמרתי לו "אם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי. שלחוני במקום אחר לעשות עבודתי. להדפיס הספר הזה ולחזור אל ארץ מולדתי". וכששמע דברי ותחנוני. נכמרו רחמיו ואמר לי "לך לשלום לעבוד עבודת ה' ".
[שוב בליוורנו, ורשימת התורמים דשם]
וחזרתי לעיר ליוורנו יע"א, ודברתי עם פרנסי של ק"ק י"א על דבר הספר הנ"ל, ועמדו על תילם וחתמו בידם שיקבלו ממני סך ספרים, לאחר שיהיו בדפוס נגמרים, וגם כל יחידי סגולה י"א חתמו בידם הרמה על ידי המשתדלים העוסקים במלאכת שמים, הלא הם החכם השלם הדיין המצוין כמוה"רר גבריאל דיל ריאו זצ"ל שנתקבלה בגן עדן נשמתו. עם הצדיקים בישיבה של מעלה מנוחתו. וקבל שכר עבודתו. בתורה ובמצות שעשה בחיים חייתו. וגם הגביר המרומם היקר והנכבד כה"ר גבריאל פרירא די ליאון יצ"ו, שטרחו עמי טרחא גדולה, וקיימו המצוה מן הכח אל הפעולה, וכל הקהל קדוש י"א עשו עמי חסדים לאלפים כל אחד כפי יכלתו. ה' ישלם לכל אחד ואחד שכר טוב פעולתו:
קמתי אני לפתוח לדודי. שהתחיל במצוה והסכים[3] על הספר הזה ונתן בידי, ועל הכל שסידר בהסכמתו אני מודה. אשר כל ימיו עוסק במלאכת שמים. כל היום תורתו אומנותו. עם חכמים גדולים אנשי חברתו. ויום ולילה לא ישבותו. כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו. כמלאכי אלהים שוקד על עבודתו. הלא הוא החכם השלם הדיין המצוין החסיד העניו כמוה"רר מלאכי נר"ו בכה"ר יעקב הכהן ז"ל, והוא כהן לאל עליון. ה' ישלח עזרו מציון. ויקבץ עם דל ואביון. אשר התחיל במצוה הזאת, כן יזכה הוא וזרעו וזרע זרעו ללמוד בספר הזה לשם ה'.
ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, לשני אחים הגבירים הנכבדים המפורסמים. אשר פיזרו ממונם דמים מזומנים. להדפסת הספר הזה. ועשו עמי חסדים גדולים. ולשם שמים פיניתם. זה דרך מדותם. הולכים בדרך אבותם. וקובעים עיתים לתורה כל היום בישיבתם. ונשתדלו בעדי מכל מין ההשתדלות לכבוד הרב המחבר. הלא הוא המרומם והגביר. בר ולחם ומזון הוא המשביר. כמה"ר יוסף יצ"ו, וגם אחיו בחירו הגביר המרומם כמה"ר רפאל יצ"ו, בני המנוח הגביר המרומם כמה"ר משה פראנקו ז"ל. ובגלל הדבר הזה יראו זרע ויאריכו ימים על ממלכתם. וגם לכל אחיו י"א בכלל הברכה במקומותם, וגם לכל בני משפחתם. וירבו בישראל כמותם:
ברוך המלך הגבור והנורא. ישמור ויעזור האיש המקריב אותי בביתו בקדושה ובטהרה, במטה ובשלחן כסא ומנורה. ממשפחת חכמים גדולים מאנשי החברה. הלא הוא הגביר הנכבד כה"ר דוד יצ"ו, בן המנוח הגביר הנכבד החכם הנבון החסיד העניו כמה"ר אברהם דיל ריאו ז"ל, אשר הגדיל חסדיו עמי, ה' ישמרהו ומכל צער ונזק יצילהו. וגם בנו בחירו ברוך אברהם לאל עליון קונה שמים. יעזרהו וישמרהו כזית רענן. ולכל אחיו מגדול ועד קטן:
ואני טרם אכלה לדבר אלה הדברים. אתן שבח לשני אחים הגבירים המובחרים. אשר נפלו לי בנעימים. אנשי חסד ואמונה. בעלי חכמה ותבונה. וכמה יגיעות יגעו עמי בסיבת הדפוס של זה הספר הנ"ל לכבוד התורה התמימה והנעימה. הלא הם האחים שלא יתפרדו, הגבירים הנכבדים החכמים הנבונים כמה"ר משה יצ"ו וכמ"ר אליעזר ספורנו יצ"ו. ה' יהיה תמיד בעזרם וישמרם כאישון בת עין, וגם לכל בני ביתם יאריכו ימים ושנות חיים:
[תורמי ונציה מרחוק]
ואלה מוסיף על הראשונים. לעיר המהוללה המפורסמת מכת הקדמונים. מלאה חכמים ורבנים וגאונים. בעלי עושר וכבוד וכלים מכלים שונים. הקהילה הקדושה. שקבלו התורה מיד משה מורשה. של עיר ויניציאה יע"א, שיאמרו עליה כלילת יופי, כל העולם יהללוה וישבחוה על פי. כששמעו ספר התשב"ץ אשר בא לעלות לדפוס נעורו ממעון קדשם. ונדבו בכל לבם ובכל נפשם. ושלחו לי לעיר ליוורנו יע"א חתימת ידיהם לקחת סך ספרים מספר הנ"ל בקולמוס על גויל נרשם. כמו שכתבו דבריהם ופירושם. וחזרה התורה עטרה על ראשם. ומכל צרה יחלצם. ויאמר לצרותם די ותהי אחריתם טוב מראשיתם. ויאריכו ימים על ממלכתם. זכות אבותם מסייעתם. ולעד עומדת להם צדקתם. ולכל בני ישראל היה אור במושבותם:
[בבורדו שבצרפת]
ולפי שראיתי היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים. אמרתי עם לבי להדפיס הספר הזה בעיר אמשטרדם יע"א שהם במלאכת הדפוס מורגלים. והלכתי בדרך פראנסייא ביבשה, ובאתי לעיר בורדיאוס יע"א, וישבתי בבית החכם השלם הדיין הרב הישיש כמוה"רר יוסף פאלקון זצ"ל בזמן חיים חייתו. וכשראה ספר התש"בץ בידי שמח שמחה גדולה בלבו[4]. וקבץ כל יחידי סגולה עם קרובו. ועמד לימיני בעזר גדול בסיבת הספר הזה, והיתה נפשו צרורה בצרור החיים לקבל שכר התורה והמצות. וגם לבנו בחירו יזכה לאורך ימים ושנות החיים ללמוד בתורה ולקיום המצות הכתובים בספר הזה. וגם כל יחידי סגולה י"א אשר חתמו בידם. על הספר הנ"ל על ידי הגבירים הנכבדים. פרנסי וגבאי של ק"ק הנז' י"א שהתחילו במצוה הזאת. וראויים לכל התשבחות. ונתנו לי מתנות יפות לסיוע הדפוס.
וגם הגבירים הרמים הנכבדים כה"ר דוד פינטו יצ"ו, וכה"ר בנימין גראדיס יצ"ו, וכה"ר משה אנריקיס יצ"ו, וכה"ר מרדכי מאנדיס פראנסייא יצ"ו, וכה"ר דוד לינדו יצ"ו, אשר קבלוני בביתם באהבה ובשמחה רבה. ה' יהיה תמיד בעזרם ועומדת לעד צדקתם. ותהא שלימה משכרתם. ויאריכו ימים על ממלכתם, הם ובניהם ובנותם. בכלל הברכה יהיו.
וגם לא אמנע מלשבח לתפארת בחורים היקר הנכבד כה"ר אברהם די קונייא יצ"ו, שטרח טרחא גדולה בעדי בסיבת החתימות שחתמו לי כל יחידי סגולה, ולבו שמח בקיום זה המצוה, ה' ישלם לו שכרו הטוב באורך ימים ושנות חיים.
[בביואנה]
וגם הלכתי לעיר ביואנה יע"א, עיר אנשי חכמה ותבונה. וישבתי בבית הרב הגאון הגדול המופלג בתורה כמוה"רר רפאל מילדולה נר"ו[5], המחבר ספר חדש הנקרא מים רבים[6], אשר מלא בדינים וחידושים מתוקים ועריבים. שסדר בכח חכמתו ותבונתו ודן דין אמת לאמיתו. ה' ישלם לו שכר טוב עבודתו. וכל בני ביתו יראו זרע יאריכו ימים בזכותו. אשר גם הוא השתדל בזה המצוה לכבוד הספר הקדמון[7]. וקבץ כל גביר חכם ונבון. הלא הם הגבירים המפוארים פרנסי וגבאי י"א, אשר גם המה נשתדלו בכל כחם, וחתמו בידם הרמה על הספר לקחת סך רושם בעד כל הקהל הקדוש י"א, ובגלל הדבר הזה יזכו לעלות להראל ולבא לציון גואל. לקבץ את כל עם ישראל.
[מגיע לאמסטרדם]
ואחר כך הלכתי בספינה בדרך הים לאמשטרדם יע"א. וכשראיתי את המקום מרחוק התחיל לבי לשמוח ופני לצחוק. ובאתי לעיר הגדולה לאלהים אמשטרדם יע"א. וקראתי עליה הלל לגמור. ושם נשיר שיר מזמור.
וישבתי לפני שני המאורות הגדולים. אשר מפיהם תצא תורה בטעמים ופילפולים. והנה מלאכי אלהים עולים. הלא הם הרב הגדול הגאון המופלג שר גדול בישראל כמו"הרר דוד ישראל עטיאש נר"ו, והרב הגדול הגאון המופלג נר ישראל כמו"הרר יצחק חיים ן' דנא די בריטו נר"ו, וכשראו ספר התשב"ץ אשר בא להעלות למזבח הדפוס. ברכו לאלהי ישראל אשר בא לנו הגואל כן נזכו להעלות להראל. ועשו לי כבוד גדול לכבוד הרב המחבר, ונשתדלו מכל מין ההשתדלות בשמחה ובטוב לב[8], ועמדו בעדי לפני המעמד של קהילה קדושה י"א, וכשראיתי בני מלכים. יפי קומה יפי צורה. עוסקים במלאכת שמים בקדושה ובטהרה. פרנסי וגבאי י"א של קהל ועדה. אחזתני פחד ורעדה. וצער גדול כחבלי יולדה. מכח אור השכינה ששורה על פניהם. ורוח ה' נחה עליהם ואמרו בכונה לאלהי אבותינו. ברוך ה' אשר זכינו לספר הנחמד הזה אשר בא לידינו ובהעסקת המצוה הגדולה הזאת חובה עלינו. לכבוד הרב המחבר הספר הזה אשר יסד המלך אדונינו. וחזרה התורה ליושנה עטרת ראשינו. ונתנו לי מתנה יפה שראויה להתכבד כפי ערך מעלת גדולתם לסיוע הדפוס. וגם כל יחידי סגולה בעלי גדולה ותפארת חתמו בידם הרמה על הספר הזה ושמחה בלבם בוערת. ונתגלגלה זכות על ידם. ה' ישלם להם גמולם. וירחיב את גבולם. ויאריכו ימים על ממלכתם. ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.
ועוד יעלה מן הארץ טובה ורחבה. מקום גדלו ועמידתו עמוד הימין ויתן מושבו בית מושב עיר חומה. המובחר ממין האנושי זה משה גבר בגוברין, אדיר מן המהדרין. ראש הסנהדרין. וחיל חילא לאורייתא תקיף. רמי דקלא וזקיף. ומן השמים עליו ישקיף השקפה לטובה. באותיות דאביי ורבא. מופת הדור שם האחד המיוחד בהדר. לו תואר ולו הדר. שלם בכל חכמות ממנו לא נעדר. הלא הוא החכם השלם המפורסם הגביר המרומם הגזבר המנהיג בבית המדרש של עץ חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר כמוה"רר משה די ג'אויס, ה' יאיר נרו כאור החמה. חובה עלי לכבדו בלשוני בכבוד החכמים אשר בארץ המה. וגם כל הגבירים הפרנסים אנשי חברתו אשר הם עומדים שמה. המפורסמים בכל העולם קדמה צפונה נגבה וימה. ה' ישמרם וישלח עזרה ויעלה מעלתם עד השמימה. וגם לבני ביתם מגדול ועד קטן היושב על האדמה. ויאריכו ימים על ממלכתם מעתה ועד עולם הללו יה:
[שלשת המסייעים]
הללו את ה' כל גוים. שבחוהו כל האומים. לשלשת השריגים, אשר נפלו לי בנעימים. הראשון זקן ושבע ימים. ושנותיו בן שמונים. והשני רך בשנים, ממשפחת מרומים. והשלישי מזרע הפרתמים. תם וישר הולך בדרך תמים. ה' יהיה תמיד בעזרם כל הימים. שהקריבו עמי את הספר הזה על מזבח הדפוס והיו לי סגולה מכל העמים. חובה עלי לשבחם ברוב התשבחות בכל פי ובכל לשון:
הטור האחד אשר נשתדל בכוחו ובכל אונו. דודי ירד לגנו, ופתח התיבה ופזר ממונו. וקבלני בשמחה רבה הוא ושני בניו היקרים עמו. וברוב מדותיו הישרים שמו נודע בשערים. הלא הוא הגביר המרומם הישיש כה"ר יצחק ישורון יצ"ו, אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך. ותראה בנים לבניך. ה' ישמרם ויעזרם ויעלה מעלתם על ההרים, כפרי עץ הדר כפות תמרים. ידידים גבירים כה"ר 'יעקב' מצד שמאל. ומצד שני כה"ר 'בן ימין' י"א, לבנימן אמר ידיד ה' ישכון לבטח כל הימים. וישבתי בביתו ימים ושנים. ואכלתי על שולחנו כמה מטעמים ומעדנים. בשמחה ובטוב לב מיום ראשון עד הימים אחרונים.
וגם בת זוגו אשת נעורים. בת גביר וישר ותמים. ממשפחת מרומים. הכבודה הצנועה והנעימה שמה 'אביגיל', אשה טובת שכל תמה, שכל ביתה לבוש שנים. כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביונים. נודע בעלה שמו בשערים. בשם טוב בכל מדינות וכפרים. ויעקב איש תם יושב אהלים. עשה לי כמה חסדים גדולים, והלך עמי בדרך משרים. ויראו בנים ובני בנים. ללמוד תורה ולקיים המצות וגמילות חסדים:
הטור השני אשר רכב במרכבת המשנה. כל היום נברכו ודבש וחלב תחת לשונו. שהיה כבר נקרא שמו. וה' נתן חכמה לשלמה, אשר התחיל במשפטו כתינוק בן יומו. בתחלה אמר גזרו. ופסק הדין תנו לה זה אמו. ובכח חכמתו דן דין אמת לאמיתו. ולא מצאתי בכל הארץ כמותו. שעזרני ובנה מזבח להדפסת הספר הזה על מתכונתו. ולשם שמים כונתו. ה' נתן חכמה מפיו דעת ותבונה. וקבץ עמו שני יחידי סגולה אנשי חסד ואמונה. אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. אשר נתן ה' לאיש העוסק בעצות ובתורת ה' יעבוד. הלא הוא החכם ונבון הגביר המרומם אשר מדותיו טובים. גדולים וגבוהים על ההרים, מימינו מיכאל ומשמאלו גבריאל. כמה"ר שלמה קוריאל יצ"ו, שנשתדל בזה המצוה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו.
וגם אשתו תמה. ברה כחמה. בת מלך פנימה, הגבירה הצנועה והנעימה. 'ויולנטה' בת חשובים. עוז והדר לבושה. ועל פניה מצויה הבושה. וגם כל בני ביתה. אתה ה' תשמרם מכל שטן ומפגע רע, וישלח מלאכו לפניהם, ויאריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים, כן יהי רצון ונאמר אמן:
הטור הג' תרשיש ושוהם וישפה. אשר הלך עמי בדרך ישרה. ואין נקראת המצוה אלא על שם הגומרה. והוי רץ למצוה קלה כבחמורה. ונשתדל בכוחו ובממונו וגמר זה העבודה, לא יסור שבט מיהודה. שעשה כבוד לתורה ולתעודה. ועליו נשיר שיר מזמור לתודה. אשרי אנוש יעשה זאת ואין זאת אלא תורה. היתה לנו על ראש עטרה. הלא הוא הגביר המרומם אשר קיים התורה הגנוזה בהיכל קדשינו כה"ר יהודה אורבינו יצ"ו, ובנאות דשא ירביצו. אשר הזיל הכסף מכיסו. ובכוס ישועות ישא וברכה רויה כוסו. עם שני יחידי הגולה הנזכרים. ובגלל הדבר הזה יאריכו ימים. שעשו רצון קונם מלך העולמים. יפרוש עליהם סוכת שלומים. יחדיו יהיו תמים.
[עוד תורמי אמסטרדם]
שיר השירים אשר לשלמה. שקבל עול המצות על שכמו. נותן מזונות לעניים דבר יום ביומו. עושה כסות לכל עני ערום כיוצא ממעי אמו. מעלת צדקתו ומעשיו הטובים בסתר מכל אדם נעלמו. הולך בדרך אחיו הגבירים כל אחד במקומו ירומו. הלא הוא היקר הנכבד הגביר המרומם כה"ר שלמה יצ"ו בן המנוח הגביר המפורסם כה"ר משה פראנקו ז"ל, אשר עשה עמי כמה חסדים גדולים ונוראים. ונתן לי סך רשום לסיוע הדפוס עולה על גביהן. כן יזכה לבנות בית ויראה זרע ויאריך ימים. כשלמה אשר בנה בית בירושלים.
ואני שלם וכי אדבר, לאיש תם וישר ובתום לבבו מדבר. ולא ראיתי כמותו בכל הארץ מכל שב ועובר. הלא הוא המרומם והגביר אשר כל ימיו עובד את האל כה"ר יעקב אברבגיל יצ"ו, ה' ישלח עזרו מהררי אל, וגם כל בני ביתו יאריכו ימים ויזכו לראות משיח הגואל.
בכלל הברכה לכבוד מעלת אחים הגבירים הנכבדים ידידים נחמדים, כה"ר משה יצ"ו, וכה"ר יוסף יצ"ו, וכה"ר יעקב יצ"ו, בני הרב המובהק המקובל האלהי הגאון הגדול והחסיד עמוד הימיני שמו נודע בשערים כמו"הרר שלמה אאליון זצק"ל. ה' אל עליון קונה שמים וארץ ישמרם ויעזרם, וגם לזרעם ולזרע זרעם, זכות אבותם מסייעתם וצדקתם עומדת לעד.
[בהאג]
אחר כל אלה הדברים הלכתי למקום השרים. הגבירים המפורסמים. ממשפחות מרומים, אשר דירתם באחד הערים. בעיר האגא יע"א, השלימה בכל יופיה המשובחת מכל המדינות. היושבים ראשונה במלכות. בעלי עושר וכבוד ועבדים ושפחות. הראשון ראש לבית אבות. כל היום עוסק במצות. חק בל ישבות. עושה חסד לאלפים חובת הלבבות. מעלת הגביר המרומם. המפורסם שמו בכל העולם. כה"ר אברהם ישראל סואסו ז"ל, ברוך ה' אלהי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו. וכבר בגן עדן נתקבלה נשמתו. וקבל שכר המצות אשר עשה בחיים חייתו.
וגם אשתו הטיב בעבורה. הכסף והזהב לפניה נחשב כעפרא. אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה. ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה. גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. ויפתח אלהים את רחמה, ובני מלכים יצאו ממעיה. תורת חסד על לשונה פיה פתחה בחכמה. כל ביתה לבוש שנים שש וארגמן ורקמה. ולכל העניים והאביונים תביא לחמה. לחם לאכול ומים לשתות וכדה על שכמה. בין כסות ובין מזונות אינה בודקת על מי ועל מה.
קמו בניה ויאשרוה המובחרים מכל אומה. הגבירים המפורסמים אשר כל היום עושים צדקה לשמה, קובעים עתים לתורה אשרי אדם מצא חכמה. שמם נודע בשערים. ויזרע 'יצחק' בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים. 'יעקב' איש תם יושב אוהלים. והשלישי כמלאך הגואל. וקראת שמו 'עמנואל', ה' ישלח עזרו מהררי אל. והוא יפדה את ישראל. וגם 'משה' עלה אל ההרים וקבל עשרת הדברים. הכתובים בלוחות משני עברים. וגם 'אהרן' אחיך וראך ושמח בלבו. ואת המטה הזה תקח בידך את האותות אשר תעשה בו. ויברכהו ויאמר ברוך אברהם לאל עליון קונה שמים וארץ אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל. וה' ברך את אברהם בכל. ברוך ה' אשר חלק להם חכמה ודעת ותבונה. ראש[9] עדה נאמנה. אשר קבלוני בביתם באהבה ובשמחה רבה, ועמדו לימיני בעזר גדול ונדבו לבם הם ונשיהם ובני ביתם. ונתנו לי סך רשום לסיוע הדפוס פנייתם. ה' ישלם להם פעלם ותהא שלימה משכרתם ולא יעדי נשיא מביתם. וגם בניהם עדי עד יקראו בנחלתם.
וגם ראיתי האיש גדול מכל היהודים. בעל עצות וגמילות חסדים. הולך בדרך תמים. וחתם ידו הרמה. בזה התורה התמימה, ונתן לי מתנה שלימה. הלא הוא הגביר המרומם כה"ר בנימין דא קושטא יצ"ו. ובגלל הדבר הזה יאריך ימים על ממלכתו. וגם אשתו ובתו יחידתו תראה בנים ובני בנים כמותו.
ענה דניאל ואמר. אשר התחיל בזה המצוה וגמר. ונשתדל בכל כוחו עם יחידי סגולה לכבוד הרב המחבר לא מצאתי בכל הארץ כמותו. ותורת ה' עבודתו. הלא הוא כבוד מעלת החכם השלם הותיק כמוה"רר דניאל הכהן לודריניז י"א, והוא כהן לאל עליון. ישלח עזרו מציון, ויקבץ עם דל ואביון.
וגם אחיו ויברכהו ויאמר ברוך אברהם לאל עליון קונה שמים וארץ, אשר קבלני בביתו באהבה ובשמחה ובשירים. נגיד נגידים. חכם חרשים. ונבון לחשים. מדובר בו נכבדות. איש חמודות, הגביר הנכבד כה"ר אברהם הכהן לודריניז י"א, ואל שדי התהלך לפני והיה תמים. ישלח עזרך ממרומים, ותראה בנים ובני בנים.
בדרך[10] ה' אשר לא השבית לנו גואל. רב גדול ומפורסם שמו בישראל. גבור חיל במלחמתה של תורה. שר וגדול בוצינא דנהורא, כל היום שוקד על עבודתו. ודן דין אמת לאמיתו. יום ולילה לא ישבותו. וינהיג את כל העם בדרך ישרה. מדקדק בפלפולו כחוט השערה. מטה עוז מקל תפארה. והסכים[11] בספר הזה במחשבתו להוציאו לאורה. לכבוד הרב המחבר זה התורה, אשר עיני ראו ולא זר. הרב המובהק המקובל האלקי הגאון הגדול כמוה"רר אלעזר מקרקא י"א, ראש הרבנים דק"ק אשכנזים י"א[12], וגם בנו בחירו הרב הגדול הגאון כמוה"רר משה י"א, שנתן ידו הרמה והסכים[13] בספר הזה לכבוד התורה הקדושה והנעימה. ויקוים בו מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם:
ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ, רב גדול בישראל עמוד הארץ. ממשפחה רמה ומפורסמת בכל הארץ. וקיים כל דברי התורה וקנה שמים וארץ. והודיעם חפץ זה ויקר כבודו. וגודל חכמתו והדרו והודו. ורשם בעטו ובנה יסודו. ונתן דמים דאית ביה שעורא. להוציא תעלומות לאורה. כל שנדב לבו מזומן ומוכן. וברוח חכמתו עשה את המשכן. כל היום עוסק בתורה ותלמודו בידו. מנוגה נגדו. הארץ האירה מכבודו. ולמד כל התורה אות באות. וקיים כל תרי"ג מצות. והשלים חקו. אשריו ואשרי חלקו. הלא הוא הגאון הגדול מורינו ורבינו כמוה"רר יהושע פייבלמן זלה"ה, בן הגאון הגדול כמוה"רר יהורה ליב קליף זלה"ה, אשר נתקבלה נשמתו בישיבה של מעלה עם הצדיקי בשנת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". אשר בחיים חייתו גמלני כמה טובות וכמה מתנות קרובות.
וגם אשתו הגבירה. בעלת צדקה עם העניים והאביונים אנשי עירה. וגם ממדינת מרחקים שושן הבירה. הכבודה הצנועה והנעימה. בת מלך פנימה, מלבה שמה תמה. ברה כחמה. ביתה בכסות זהב ורקמה. עוז והדר לבושה.
ובניה הרמים. כל היום עוסקים בתורת משה מורשה הולכים. בדרך אבותם ולשם שמים פנייתם, וקיימו כל דברי התורה על מתכונתם. וכסא כבוד מעלתם. אחים שלא יתפרדו הגבירים הרמים תפארת חכמים ונבונים. עטרת אבות בנים. הלא הם הקצינים המפורסמים בעלי חכמה ותפארת כמוה"רר שלמה יצ"ו וכמה"רר גמפיל קליף י"א, אשר שלמים בכל חכמות. שמם הטוב לפני כל הבריות. גמלוני כמה חסדים טובות. ונתנו לי סך רשום שאין יכול להמנות. לקיום הדפסת הספר הזה אשר שקול כנגד כל המצות. ה' ימלא ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימות. וגם התלמיד הנעים בער יצ"ו, באר מים חיים, הולך בדרך אחים, יחדיו יהיו תמים. ויפרוש עליהם סוכת שלומים. מהיום עד אחרית הימים:
וגם אני נשאתי ידי בתפלה ובבקשה. לאל נערץ בקדושה. לאיש אשר לא קם כמוהו בכל העולמים. ברוך תהיה מכל העמים. כלו ממתקים וכלו מחמדים. ביתו פתוחה לחכמים ולעניים מרודים. כל היום בתורת ה' לומדים. לילה ויומם לא ישבותו. מערב עד עלות השחר. עוסקים בתורה אוכלים חלב תירוש ויצהר. ונותן להם כסות ומזונות וגם זהב המסוחר. תכף ומיד ולא למחר. בלב טוב ובאריכות אפים. עוסק במצות כל היום ערב ובוקר וצהריים. ממיטב שדהו ומיטב כרמו. נותן לחמו דבר יום ביומו, הלא הוא מעלת כבוד שמו הגביר הנדיב המעולה כמוה"רר בענדיט נייא מעגין יצ"ו. ה' ישלח עזרו ממרומים. לעד לעולמי עולמים.
וגם לבנו בחירו ראש העדרים. החכם המרומם כמה"ר מאיר יצ"ו עיני חכמים. יזכה לבנות בית ויראה זרע יאריך ימים. וגם לכל בני ביתו גדולים ונערים. וגם כל אחיו הגבירים, אשר מעלתם על ההרים. כל אחד במקומו ירים. אשר נתנו ידם הרמה בספר הזה שלם מכל הסדרים. ובגלל הדבר הזה יאריכו ימים ושנות חיים. ובכלל הברכה לכל בניהם. מקרא שכתוב יקוים בהם לא תמוש ספר התורה הזה מפיהם. ומלאך ה' הולך לפניהם:
והאלהים אנה לידי להצדיק האחים יחידי סגולה, תפארת הכהנים אשר הקריבו את קרבנם כקרבן עולה. מסכתי כת אחר כת עד כי רבו למעלה, שאין די למעלתם והתחילו במצוה מן הכח אל הפעולה. וכונתם להוציא אור לתעלומה. וחתמו שמם הטוב בידם הרמה. עוסקים במצות על אחת כמה וכמה. אשר קבלוני בביתם לילה ויומא, בכבוד גדול ומעלה רמה. ופנייתם שלימה. לכבוד הרב אשר חבר התורה הזה הקדושה והנעימה. הלא הם כבוד מעלת' הגבירים ראשי כל העם האחים המפוארים תפארת החכמים כמוה"ר יעקב יצ"ו, וכמה"ר יונה יצ"ו, וכמה"ר שמואל יצ"ו, וכמה"ר געטשליק יצ"ו, בני החכם השלם מורינו הישיש כמוה"רר יחזקאל הכהן נר"ו, המיוחד בדורו, אתה ה' תשמרם כצנה רצון תעטרם. אשר מדותיהם שלימים הכל כאחד. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. וגם כל בני ביתם נחלת ה' בנים הנעימים נטעי נעמנים. כשתילי זיתים סביב על שולחנים. ויאריכו ימים בטוב ושנותיהם בנעימים:
[ברוטרדאם]
וגם הלכתי לעיר המהוללה רוטארדם יע"א הסמוכה לאמשטרדם. וישבתי בבית הרב הגאון הגדול מכל בני אדם. המופלג בתורה, אשר כל היום מפלפל בתלמודו בשפה ברורה. כמוה"רר יהודה בן כה"ר שלמה זצ"ל, אשר לקח הספר התשב"ץ זלה"ה מידי וראה גדולתו. שמח שמחה גדולה והתחיל בחתימתו. ליקח הספר לאחר הדפוס בשלימותו. ונשתדל בעדי עם כל יחידי סגולה פרנסי וגבאי י"א, ישלם ה' פעלו בהשקט ובטח ושלום בכל אהלו. וגם לבנו בחירו הוא יברך בברכת השנים, לטובה כולם שוים, ולחופת חתנים דשנים ורעננים:
[בלונדריס]
וגם הלכתי לעיר המהוללה המפוארה לונדריס יע"א. וישבתי בבית החכם השלם הדיין הרב הגאון הגדול המופלג כמו"הרר יצחק ניטו י"א, וכשראה ספר התשב"ץ בא לעלות למזבח הדפוס גדלה שמחתו. וחתם על הספר בתחלתו. ונשתדל בכל כוחו עם יחידי סגולה י"א, אשר כל אחד חתם שמו הטוב. ועליהם תבוא ברכת טוב. לקחת מהספרים. אחר הדפוס נגמרים. ובגלל הדבר הזה יאריך ימים ושנות חיים, וגם בני ביתו יקיים בהם מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם:
וגם ראה ראיתי שני אחים שלא יתפרדו. יפי קומה יפי צורה, בעלי עושר וכבוד וגדולה ותפארה. ועשו התורה על ראשם עטרה. בעלי מצות הולכים בדרך ישרה. ביתם כבית מלכים פתוחה לחכמים שלחן כסא ומנורה. נותנים צדקות לעניים בסתר לשם שמים ולא ליראה. הלא הם הגביר המרומם המפורסם כה"ר יעקב מינדס דא קושטא יצ"ו, ה' ישלח מלאכו מהררי אל. וישמור הנחמד בנו בחירו 'חננאל' יצ"ו. זכה ללמוד בתורה ולמעשים טובים. ויעלה לחופת העדנים. וגם לשני בנותיו הנעימים. בכלל ברכת אחיהם. ויאריכו ימים ושנות חיים. לעד ולעולמי עולמים.
וגם הגביר המרומם המפורסם שמו הטוב בכל העולם כה"ר בנימין מינדס דא קושטא יצ"ו, ה' ישמרהו ויעזרהו ואורך ימים ישביעהו. וגם בנו בחירו התלמיד הנעים, ידיד רועים, ושמו הטוב ישלח עזרו האל, זה 'רפאל' ישב עולם חי, יתגדל ויתקדש בתורה וחיבת חופת חתן מחדרו. חונה מלאך ה' סביב על משמרתו כרועה עדרו. ושלם בכל אהלו, אשר עמדו לימיני ונתנו לי מתנות גדולות כפי כבוד מעלתם הרמה. וכונתם השלמה. ולשם שמים פנייתם ותהי שלימה משכרתם. מעם ה' אלהי אבותם. ויאריכו ימים ושובע שמחות את פניהם וגם לכל בני ביתם אכי"ר:
תורה צוה לנו משה, מבחר ממין האנושי. אשר הקריב קרבן אשה. שר גדול בישראל הגביר המפורסם זה משה דא קושטא יצ"ו, אשר עמד על חילו. ונשתדל בזה המצוה עם אנשי עירו. ונתן לי מתנה יפה לסיוע הדפוס, בעל הגמול ישלם לו את גמולו. וירחיב את גבולו. זכות הרב המחבר יהיה בעזרו בחלקו מכל עמלו:
לדוד ה' רועי לא אחסר. לאיש שר וטפסר. ביתו פתוחה לעניים אוכלים לחם ובשר. מי זה האיש ירא ה' יורינו בדרך יבחר. חמדת הלבבות ואור עיני כעלות השחר. כל היום מוסיף על ברכתו ביראה ובאימה. בשפה ברורה ונעימה. ואני זוכר חסדיו מימים ימימה. הלא הוא הגביר המרומם החכם ונבון החסיד העניו כמה"ר דוד לופיס פדידא יצ"ו חסדי דוד הנאמנים. אשר כל ימיו הולך בדרך תמים, וגם לכל בני ביתו יאריכו ימים ושנות חיים. וה' ישקיף עליהם מן השמים ברחמים.
[גרמניה. פרנקפורט]
וגם הלכתי לדרך אשכנז, המובחרים מזהב ומפז. הלוך ונסוע עד שבאתי למקום קדוש אשר ירד עליו את המן. עיר המהוללה פרנקפורט דמין יע"א, עיר מלאה רבנים וגאונים וחכמים ונבונים. כל היום עוסקים בתורת ה' מלמדים. לילה ויומם לא הניחו גרסא מפומם. ותורת חסד על לשונם. מגדולים ועד קטנם. כל אחד ואחד עוסק במסכתות של גמרא. ומפלפל בחכמתו כחוט השערה. ומגלה כמה סודות שבעים פנים לתורה. בעלי תלמוד ופוסקים וספרי וספרא. וגם בדברי קבלה וסודות האדרה. ובראש כל מעלה הרב הגאון הגדול המופלג כמו"הרר יעקב הכהן יאיר כאור השמש בגבורתו. שנתן כבוד גדול לרב המחבר בהסכמתו[14]. במתק שפתים ובנוסח ערב על מתכונתו. וגם כל הקצינים הגדולים המפורסמים המנהיגי ק"ק פרנסי וגבאי י"א, אשר עמדו לעזרי וכל יחידי סגולה. אשר חתמו שמם הטוב על הספר הנ"ל וקיימו המצוה מן הכח אל הפעולה. כאלו הקריבו קרבן עולה. ישלם ה' טוב פעלם. ויקריב הכהן את קרבנם. לפני ה' כרצונם:
ויעל משה אל הר סיני כאשר צוה ה' אותו ויקח בידו שני לוחות אבנים. השלם בכל הכתרים. בהפלגת התורה וברוב העושר ותפארת הבנים. ומנהיג כל קהלתו הקדושה בכח חכמתו והוא רך בשנים. לא קם כמוהו לא בדורות הראשונים וגם אחרונים. ונפשו חשקה בתורת ה' כל היום תלמודו נגדו. ולישראל גלה סודו. ובה"ר ה' כסא כבודו. מעלת ראש החכמים וגבירים. המפורסם שמו הטוב במדינות וכפרים. החכם השלם הגאון הגדול תפארת הקצינים אשר כבודו כאן, כמוה"רר משה קן י"א, אשר נשתדל במלאכת זה המשכן. וכסאו כשמש יכון לעד. וגם לכל בני ביתו יקיים בהם מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם אכי"ר.
וגם לא נמנע לשוני. ולשבח בגרוני. בכוחי ורוב אוני. למעלת ראש חכמי ונבוני. החכם השלם פלפלא חריפא מנה יפה הגביר המפואר כמוה"ר אליעזר ליזר אופנהיים י"א, אשר הגדיל חסדיו עמי והתחיל בכתב ידו הרמה. עם הגאון הגדול אשר חכמתו שלימה. כל היום עוסק על למודו בתורת ה' תמימה. בכח פלפולו תולה ארץ על בלימה. ולא ראיתי כמותי מיום היותי על האדמה. מעלת כבוד החכם השלם הדיין הגאון הגדול כמוה"רר יואל ענגריש נר"ו, אשר גם הוא חתם בידו הרמה. מאירות כאור הכוכבים אשר בשמימה, כל היום אני זוכר חסדיו מימים ימימה, ה' יהיה בעזרם. ותהי משכרתם שלימה. מלאים שבע רצון וברכת ה' היתה להם תמימה. ויאריכו ימים על ממלכתם הם וכל בני ביתם:[15]
ואני טרם אכלה לדבר אתן שבח להחשוב והגביר. אשר ביתו פתוחה לכל שב ועובר. ועשה לי כמה חסדים טובים שאין יכול הפה לספר. ואם לספר כל שבחיו אינו יכול לכתוב הסופר. הלא הוא החסיד העניו הקצין הגדול המפורסם כמה"רר בער המבורג, ה' ישמרהו ואורך ימים ישביעהו, וגם להגביר המפורסם אחיו כהר"ר יוחנן[16], ולכל בני ביתם, ויאריכו ימים על ממלכתם, וירבו בישראל כמותם:
[מנהיים]
וגם הלכתי לעיר המשובחת כלילת יופי מנהיים יע"א, וישבתי בבית הרב אב"ד ר"מ אשר שלם בכל חכמה. ויודע כל תעלומה. דן דין אמת לאמיתו על מי ועל מה, הלא הוא הרב הגדול הגאון המפורסם כמוה"רר שמואל הלמן נר"ו, ברכת ה' היתה לו אשר נשתדל עמי עם כל יחידי סגולה וחתם שמו הטוב בראש כל מעלה. ה' יאריך ימיו ושנותיו ללמוד בספר הזה יומם ולילה. וגם הגבירים הרשומים פרנסי וגבאי של ק"ק י"א אשר עמדו לעזרי בכל כחם בגופם ובממונם לכבוד הרב המחבר.
וגם חובה עלי לדבר. אתן כבוד לגביר המכבד את הבריות, כל היום עובד במצות וביראת שמים, החכם המרומם הנדיב המפורסם כמוה"רר יעקל ווייל יצ"ו, אשר עשה לי כמה חסדים גדולים ונוראים. ה' איש מלחמה. יאריך ימיו ושנותיו בנעימה. וגם כל בני ביתו יזכו ויאריכו ימים ללמוד בספר הזה מימים ימימה.
וגם כל יחידי סגולה אשר נתנו מתנה מעולה. ונשתדלו בזה המצוה מן הכח אל הפעולה. כאלו הקריבו קרבן עולה. ה' יאריך ימיהם על ממלכתם ושלום בכל ביתם:[17]
[שוב לאמסטרדם. תודות למדפיסים]
ולאחר שהלכתי לכמה מדינות וכפרים אחרים מערי אשכנז כולם שוים לטובה. בעלי חסד ומעשה אנשי הענוה. כל היום עוסקים בתורה יום ולילה לא ישבותו, ועשו לי כבוד גדול לכבוד הרב המחבר, כל אחד חתם שמו הטוב על הספר הנ"ל.
ואני הולך ונסוע כעוף העומד על ההרים. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. עד שחזרתי לאמשטרדם עיר הגדולה. ובניתי מזבח לעלות הספר לדפוס בבית הגביר ראש הקצינים הרופא המובהק כמה"ר נפתלי הירץ בן פ"ו כהר"ר אלכסנדר זיסקינד לוי מעמדין יצ"ו, ועמד על חילו ונשתדל בכל כחו מכל מין ההשתדלות[18] לכבוד הרב המחבר זלה"ה, וגדלה שמחתו אשר נדפס הספר בביתו. ונתן כמה הודאות ותושבחות לה' צבאות. אשר זכה להדפיס ספר התשב"ץ זלה"ה שכמה מאות שנים[19] טמון וגנוז עד היום הזה. ועלה בדפוס יפה ונחמד למראה. וגם אשתו תמה, הכבודה והנעימה, ויהיו חיי שרה שמה, כולם שוים לטובה. אשר הקריבה ידה בזה המצוה, ועשתה כאשר שלמה המלך צוה. ופרשה לעני כפה. ברכת ה' לפרי בטנה. לשני בנותיה הנעימות האוכלים על שולחנה, ה' ישמרם ויאריכו ימיהם ושנותם בכל שנה ושנה, בזכות הספר הזה אשר נדפס בביתה. וחזרה התורה ליושנה:
היום הזה יום בשורה. ולמרבה המשרה. על האיש אשר רוח אלהי' בו. ובכל הארץ יצא קו שמו הטוב ובקצה תבל. מרוגה[20] לנגדו. ליהודים היתה אורה זו תורה אשר נתקיימה על יד המפליא לעשות מעשה רב לשמור עבודת האדם, ובכח חכמתו הרמה. סדר זה התורה התמימה. אשר חברו הרבנים וגאונים וצדיקים. שלם בתלמוד ובכל הפוסקים. ובהגהת הספר אשר סדר על מתכונתו. ואין קץ לתבונתו. הלא הוא כבוד מעלתו. החכם השלם המדקדק כמוה"רר מנחם מן יצ"ו בן כמר שלמה הלוי זלה"ה, אשר סדר ספר התשב"ץ[21]. בחכמה ובעיון נמרץ ונשתדל בכל כוחו ואונו. ותידד שינה מעינו. והשלים הספר כל חלק במקומו. וגם אני טרחתי עמו טרחא גדולה. וסדרתי כל המפתחות בדרך סלולה. ולא מצאתי פנאי כל היום רודף אחר הממון להוצאת הדפוס, ובטחתי על החכם הנ"ל ה' ישמרהו, ובגלל הדבר הזה יזכה בנו בחירו יאר[22], יקיים בו מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם אכי"ר:
שומע תפלת כל פה. ישמע מהיכלו. וישלח מלאכו לשמור האיש אשר במזבח הדפוס נטע שם אהלו. קורא הדורות מראש יושבי צלו. גדול העונה בצר לו. הלא הוא הגביר הנעלה חכם בכל פעולה, כה"רר שמואל זנוויל יצ"ו בן הר"ר יוסף שוואב זצ"ל[23], ברכת ה' היתה לו. אשר רצע אזנו לעבודת הקדש וסדר כל האותיות בעוצם ידו ובמעשה ידיו להתפאר. מסייעתא דשמייא כל הבא ליטהר. ה' ישמרהו וכל בני ביתו ויאריכו ימים ושנות חיים. וגם בכלל הברכה. לכל בעלי המלאכה:
[חתימת המדפיס]
היום הרת עולם, שזכיתי וראיתי ספר התשב"ץ בדפוס תם ונשלם. וישמחו כל העולם, מגדולם ועד קטנם. ושמח לבי גם אני בכללם. אשר כמה שנים עינינו תלויות. עד היום שעשה עמנו ה' נסים ונפלאות. כן יזכינו לירושלים לעלות וליראות, ולקבץ נדחים הפזורים בכל פאות. וינחמנו בנחמת ציון וישלח לנו משיחנו במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון:
כה דברי אנכי תולעת ולא איש. הנרצע לעבודת ה' לקיים מצוותיו הוא מבקש: הצעיר מאיר קרשקש. סדר "חקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם". היום עשרה לאדר שני בשנת "ורחוקים יבאו ובנו בהיכל ה' וידעתם כי ה' צבאות[24] שלחני אליכם":
[שיר מהמדפיס - אני הצעיר מאיר קרשקש]
וכראותי שנשלמה בעזרת השם זאת התורה. ערוכה בכל ושמורה. יפה כחמה כלבנה ברה. נשא לבי את פי לשוררה. ואשא משלי ואומרה:
א שוע וגם אקרא לאישים. נערים עם זקנים גם ישישים:
נ בוני לב וחכמי חרשים. רועי ישראל צאן קדשים:
י תנו שיר והלל למגביר חלשים. ונותן צרי ותעלה לאנושים:
ה נותן כח לטורח ולאין אונים עצמה. להאיר עיני עברי"ם בתעלומות חכמה:
צ מח צדיק תצמיח ה' אלהים מן האדמה. אמת מארץ תצמח לקדושים אשר בארץ המה:
ע ריבות דברי דודים בהוציאם לאור תעלומה. כספיר ושוהם וישפה לשם שבו ואחלמה:
י וציאו מים ממעין יוצא מבית ה' לרוות כל צמא. מלבני שמעתתא אליבא דהלכתא ברה כחמה:
ר שום בכתב אמת ומעין כל עד הנה נעלמה. פענח צפנת צפונה ונגבה מזרחה וימה:
מ ה נמלצו לחיך דברי גאוננו רבינו הרש"בץ. אשר אסף ברוח חכמתו ובינתו בספרו התשב"ץ:
א ורות מאופל הגיה והאיר תבל בתורתו אשר קבץ. ובפלפולו בים התלמוד במים שאין להם סוף רבץ:
י דיו היו אמונים עד בא שמשו ואז כרע רבץ. כאריה וכלביא מי יקימנו עד חזון ונמר עם גדי ירבץ:
ר וח מחכמתו ותבונתו הניח לזרעו אחריו יושבי יעבץ. מי יכול לספר כל שבחם ולא יאחזנו רעדה ושבץ:
ק דושי עליון חוט המשולש לא ינתק ולא יעוקש. דבריהם מכוונים להלכה אין בהם נפתל ועקש:
ר וכבי אתונות צחורות יושבי על מדין אמת לבקש. עושה צדקה ומשפט אמונה הוא מבקש:
ש לשה המה מטיבי צעד לסור מדרך מוקש. קולם נשמע בבואם אל הקדש כפעמון מקשקש:
ק ולי שמעה כחסדך את פניך ה' אבקש. לקבץ נדחי ישראל וכשה אובד עבדיך בקש:
ש עה לתפלת רש נע ונד מטולטל ונדף כקש. אסקופה הנדרסת הצעיר מאיר קרשקש:
- ^ אולי צ"ל "שעלתה".
- ^ גם רבני תוניס כתבו הקדמה שאכן נדפסה במהדורה הראשונה, וכמו שמזכיר בסמוך את מילות הפתיחה והסיום של הקדמה זו. ובמהדורה זו שלפנינו, שיסודה במהדורת למברג תרנ"א, נשמטה הקדמה יקרה זו.
- ^ הכוונה שכתב הסכמה, ובדפוס ראשון היא אכן נדפסה עם חתימת חברי בית דינו.
- ^ גם הוא מן המסכימים במהדורה ראשונה.
- ^ בספר שם הגדולים כתב עליו שהיה רב בפיסא, ואח"כ בק"ק נפוצות יהודה הסמוך לבאיונה, ושוב חזר לעיר הולדתו ליוורנו ונעשה ראש ישיבת עץ החיים.
- ^ בשה"ג הנ"ל כתב שהוא שו"ת על סדר ארבעה טורים. ובספר אוצר הספרים מובא שנדפס בשנת תצ"ז. וא"כ נדפס ממש אז באותו הפרק שביקרו המדפיס של התשב"ץ שנדפס בשנה שאחריה.
- ^ גם הוא במסכימים במהדורה ראשונה.
- ^ הסכמתם נדפסה לפנינו.
- ^ כנראה צ"ל ראשי.
- ^ כנראה צ"ל "ברוך".
- ^ הסכמתו נחתמה באמשטרדם בשנת תצ"ז. לכאורה זה שייך לעיל בקטע של אמ"ד לפני האג, ונדפס כאן קצת שלא במקומו.
- ^ הלוא הוא בעל מעשה רוקח על רמזי המשניות, שהיה אב"ד דאשכנזים באמסטרדם. וספרו עדיין לא נדפס באותו הפרק, שכן הדפיסו רק בשנת ת"ק סמוך לעלייתו לעיה"ק צפת, ושם מנוחתו כבוד.
- ^ בהסכמה נפרדת, מלבד אביו ומלבד דייני אביו, ונדפסה רק במהדורה ראשונה.
- ^ ביום ו' ניסן תצ"ח. במהדורה זו נשמטה הסכמה יקרה זו בינתיים.
- ^ במהדורת למברג נשמט כאן קטע על ר' יוזפעל שיף.
- ^ השם יוחנן נשמט במהדורת למברג.
- ^ נשמט כאן קטע על ר' קופעאל בבינג.
- ^ במהדורה ראשונה מספר המדפיס שהחל להדפיס את התשב"ץ בחורף תצ"ח ונשרף כל הדפוס, ותוך 3 חדשים שיקמו מחדש, ותוך שנה סיים את כל התשב"ץ מתחילה ועד סוף.
- ^ כ-320, כמבואר בשער.
- ^ צריך תיקון.
- ^ הכוונה שהוא היה המגיה. במהדו' ראשונה יש הקדמה ממנו.
- ^ אולי צריך תיקון.
- ^ במהדו' ראשונה יש בסוף הספר חתימה שלו, ושם כתוב שהוא למשפחת גינזבורג. ועמו חתום עוד "בחור זעצער" אחד.
- ^ עולה תצ"ט. גם בסוף הספר כותב הרב קרשקש שההדפסה החלה בסיון תצ"ח ונסתיימה באייר תצ"ט. בשער הספר כתוב בשנת "אשר", דהיינו תק"א. והוא טעות כמו שכתבנו במדור ההסכמות, עי"ש.