שו"ת רע"א ב

לידידי הרב רבי אברהם בק"ק ווילנא :

אשר דרש כבודו בעד הסופר מומחה דק"ק סלאנימא להודיעו מהו שמועה ששמע בשמי שאין דעתי נוחה במנהג הסופרים בעבוד הקלפים לשם ס"ת ותפילין ומזוזות.

למלאות רצונו וגם שלדעתי מצווה רבה היא לפרסם הדבר, אומר לו ששאלתי להסופרים במדינתי ובמדינות הקרובות אליי, איך נוהגים ליקח לכתיבת גיטין מהקלפים המעובדים לס"ת, דהוי הורדה מקדושה לחול, וזהו אסור אפילו בהזמנה דבגוף הקדושה הזמנה מילתא היא כדאיתא ס"פ גמר הדין (דף מ"ח).

הן לכתוב תפילין על קלף המעובד לשם ס"ת אף דהוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה, נראה דלכאורה שרי, מדקאמר במנחות (דף ל"ד ע"ב) ולמ"ד הזמנה מלתא דאתנו עליה מעיקרא, וקשיא לי בגוה, הא בגוף הקדושה לכו"ע הזמנה מלתא ואיך שייך לשון ולמ"ד הזמנה מילתא הא כ"ע מודו בזה, וצ"ל דמ"מ לדידן דקיי"ל בעלמא לאו מילתא, גם בגוף הקדושה דמלתא היא לא חמיר כ"כ לאסור להורידו לקדושה קלה, ופרט זה עדיין צ"ע (אב"ה עי' בסמוך סי' ג) אבל לכתוב הגט שהוא הורדה לחול זהו ודאי אסור.

והגידו לי שבשעה שמניחין העורות בסיד אומרים שיהא מעובד לשם ס"ת או תפילין ומזוזות וגיטין כפי שיבחרו אחרי כן, ואמרתי להם שמה שהם חושבים לתקן בתנאם למען שאותו קלף שיקחו לגיטין, לא יהא נתעבד לשם סת"מ אינו נכון בעיני כלל, דהם אם נימא דהוי כמתנה בשעת עיבוד, דאותו שאקח לכתוב עליו ס"ת יהא עבודו לשם ס"ת, ומה שאקח עליו לכתוב גט יהיה חול, א"כ מה שכותבים על קלפים אלו ס"ת ותפילין ומזוזות לא הוי מעובד לשמו, דנצטרך לומר דזהו שכותב עליו ס"ת הוברר הדבר שנעבד לשם ס"ת, והרי אנן קיי"ל בדאורייתא אין ברירה.

ולזה הוריתי להם לעשות כך, שיעבדו הכל לשם ס"ת ויתנו בתחילה שיהא בידם לשנות לכתוב עליו דברי חול, דתני מהני בזה : ממני.


עקיבא בן מ"ו הרב רבי משה גינז.




עיין בהשמטות.