שו"ת רדב"ז/תתקטו
מעשה היה בטבחיאה של שור גדול שנמצאת נקובה מבפנים והנקב לא היה יוצא לחוץ ומכניסין בתוכו עץ ולא היה יוצא לחוץ כלל אבל היה נכנס יותר משיעור עובי עור הטבחיאה והיתה הסבה לפי שהיה במקום הנקב כמין חטוטרת והיה הנקב נכנס לתוך אותו עובי אבל לא היה מפולש כלל:
תשובה המעשה בא לפני וראיתי כי העור שהיה לצד חוץ הוא עיקר העור של הטבחיאה שהיה גוונו כגוון של העור וקלפנו כל השומן שעליו ולא היה שם רושם לנקב כלל אלא העור שלם והכנסתי עץ קטן בתוך הנקב ושיערתי כי היה בין סוף הנקב עד העור של צד חוץ עדיין שיעור גדול והוא שנעשה באותו המקום כמין מורסא והעור הרך שמצד פנים ניקב וגם מקצת המורסא אבל העור של צד חוץ קשה ומגין ומטעם זה הכשרתי ואם המורסא היתה לצד חוץ וניקב כל העור איכא למימר שמא אין המורסא מגינה אבל המורסא היתה לצד פנים והנקב נכנס לתוכה והעור מבחוץ שלם ומ"מ מודה אני שהמורםא בעצמה אינה מגינה אפילו היה קשה דלא [עדיף] מחלב כשר דבעלמא סותם והכרכשתא אינו סותם ונפקא מינה שאם היתה המורסא חוץ מהעור אחוזה ואדוקה בכרכשתא ע"י ריר אינה סותמת כיון שניקב העור כולו. והנראה לע"ד כתבתי: