שו"ת רדב"ז/תתמז
עוד שאלת על לאה שנשאת לראובן ויש לה בן משמעון ומתה בלא זרע מראובן וחזרה חצי נדוניתה ליורשיה יירשי אביה אומרים שהם זוכים בה ובנה אומר או האפוטרופס שלו שהבן קודם לירושה יודיענו כ"ת הדין עם מי:
תשובה הדבר ברור שאם לא הכניסה לראובן נכסים זולת הנכסים שהכניסה לשמעון או מה שבאו לה ממיתת שמעון או אם גרשה שכבר זכו בהם יורשיה דהיינו הבן שיש לה משמעון שכך כתב לה אם תפטר בלא זרע של קיימא דלהדר חצי דאשתייר וגו' והרי כבר יש לה זרע של קיימא וזכה בהם. אבל מה שצריך לדעת הוא אם נתן לה אביה נכסים מחדש והכניסה אותם לראובן ומתה בלא זרע מראובן מהו כיון שאין לה זרע מראובן חוזרת חצי הנדוניא ליורשי האב ולא לבנה. או דילמא כיון שיש לה זרע משמעון חוזרת לו שכך היתה כוונת האב בשעה שנתן לה הנכסים שיזכה בהם זרעה מאיזה איש שיהיה. ומסתברא לי דמספר תנאי כתובה נלמוד שאם כתב שאם תמות בלא זרע של קיימא דתהדר חצי נדוניתה לבי נשא ליורשי אביה ודאי הכוונה היא שתחזור ליורשי האב ואין לבנה בהם כלום. ואם כתוב בתנאי כתובתה דתהדר חצי נדוניתה ליורשיה אז זכה בהם בנה כי אין לה יותר קרוב ממנו ואומדן דעתא הוא. ואע"ג דכתב הרא"ש ז"ל בתשובה על תקנת טוליטולה וז"ל הילכך מכירתה ונתינתה בחיי בעלה אינה כלום אלא הכל כמו שכתוב ומפורש בתקנה הראוי לירש ירש כי חבורי התקנה דקדקו ועיינו להיותה קיימא כמו שתקנו בלא שינוי כי כתבו להניח ממנו זרע של קיימא בן או בת שירש חצי מהנכסים וא"כ אם יהיו לה בנים מאיש אחר אין להם חלק בנחלה. אלמא אין הנחלה באה מכחה כלום להנחילה לכל יורשיה וגו' כי מה שכתבו אף אם יהיו לה בנים מאיש אחר אין להם חלק בנחלה לאו למימרא שאין להם חלק כלל אלא שאין להם חלק בנחלה בזמן שיש לה זרע מזה שנשאת לו שהכל הוא לזרע של זה ולא לאותו שיש לה מאיש אחר אבל אם אין לה זרע מאיש זה שחוזרת הירושה ליורשיה. אז נלמוד מספר כתובתה כמ"ש. והנראה לע"ד כתבתי: