שו"ת רדב"ז/תרצז
שאלת ממני אודיעך דעתי על הא דקי"ל קטורת אינו קדוש קדושת הגוף אלא קדושת דמים ואינו מתקדש אלא בכלי. וכתב הרשב"א בתשובה שהטעם הוא משום דכתיב כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת וק"ל מה ראיה משם כי לא היו יכולין להביאו ביד והביאו אותו בכף של זהב:
תשובה ותו קשיא על טעם זה דבשלמא התם היתה הקטורת משל יחיד ואינה מתקדשת אלא בכלי שרת אבל הקטרת היה נלקח מתרומת הלשכה כמו שאר הקרבנות ומאי שנא משאר קרבנות דקדשי קדושת הגוף וליכא למימר שהוא מכשירי הקרבן כמו יין ונסכים שהרי בפנים היו מקטירין אותו ואין קרבן נכנס לשם ומצוה בפני עצמה היא והוא דק ופנימי יותר מכל הקרבנות והוא ז"ל כתב באותה תשובה דלכ"ע לא הויא קדושת הגוף אלא קדושת דמים ואם כן הדרא שאלתך לדוכתה. וגם הרב ז"ל לא אמר אותו טעם אלא בלשון אפשר. ואחר בקשת המחילה מהרב ז"ל אני אומר שלא נקרא קדוש קדושת הגוף אלא דבר שהוא קרב על גבי המזבח החיצון לכפר על עון וזה כלל גדול לכל הראוי למזבח החיצון שאינו בא להכשיר את הקרבן וכיון שהוא בא לכפר על עון ראוי שיהיה לו קדושת הגוף ולא יצטרכו כלי שרת לקדשן. אבל הקטורת לא היה בא לכפר על עון כלל אלא להבריח כחות החיצונות מן המקדש כדאיתא במדרש הזוהר דגרסינן התם פתח ויעש מזבח מקטר קטרת האי קרא אית לאסתכלא ביה בגין דתרין מדבחין אינון מדבחא דעלוון ומדבחא דקטורת בוסמין דא לבר ודא לגאו האי מדבחא איהו פנימאה אמאי איקרי מזבח והא לא דבחין ביה דבחין ומזבח על דא אתקרי אלא בגין דבטיל וכפית לכמה סטרין בישין וההוא הוה כפית כעולה במדבחא וכו' כדההוא סטרא הוה חזי עמודא דקטורת סליק הוה מתכפיא ולא יכיל לקרבא למשכנא בגין דכולא אתדכי ע"כ. הרי אתה רואה שלא היה הקטרת לכפר על עון וכיון שכן לא היה צריך שיהיה בו קדושת הגוף ואע"ג שהיה מתקדש בכלי אפשר שאין הכלי מעכב שהרי עקר עבודתו בחפניו של כהן שהרי בשעת ההקטרה היה מחזירו לתוך חפניו ומ"מ כיון שלא היה בא לכפר לא היה צריך שיהיה קדוש קדושת הגוף מתחלה. עוד אפשר לומר כי מרוב קדושתו ופנימותו לא חלה עליו קדושת הגוף עד שעת מעשה דהיינו הקטרתו לפי שדבר שהוא קדוש קדושת הגוף אין ראוי להשהותו מלעשות בו מצותו והקטרת היו עושין אותו משנה לשנה תדע שהוא פנימי שכן היה נעשה בפנים במזבח הזהב וכן אמרו במדרש הנזכר ולא אתערב בההוא חדוה דלעילא בר קב"ה בלחודוי ולית סטרא אחרא דיתהני מיניה ולית ליה חולקא כשאר קרבנין ועלוון בגין דכשאר קרבנין לכלא אית חולקא וקריבו בההוא קרבן בקטרת לא אתקשר ומתקרב אלא קב"ה וכל סטרין בישין ערקי ע"כ. הרי אתה רואה כמה קדושת הקטרת גדולה מכל שאר הקרבנות ולפיכך אין ראוי שיהיה בו קדושת הגוף עד שעת עשיית מצותו ודעהו: