שאלת אודיעך על מה שנהגו חכמי האשכנזים שלא להחליף בגדים בשבת איכה אלא לובשים בגדי החול והיה הדבר קשה בעיניך ושאלת אם יש להם סמך על זה המנהג:

תשובה כתוב בהגהה באשרי סוף תעניות בשם א"ז וז"ל וכן שבת של חזון ישעיהו אין מחליפין כלים רק הכתונת בלבד ע"כ. וכן כתוב במרדכי בתחלת מועד קטן וז"ל ובעלי ברית לובשים אז כלים אחרי' אך לא לבנים ממש וכן בשבת של חזון ישעיהו אין מחליפין כליהם אלא הכתונת בלבד ופי' כתונת הוא מעיל ולא חלוק וכן פי' ר' דוד קמחי ומה שכתוב כתונת המעיל פעמים קורא שניהם כאחד ע"כ. וכל גלילות ישראל אשר שמענו שמעם לא נהגו מנהג זה ויפה עשו לפי שאני סובר שהוא כנגד הדין דהא קי"ל מדברי קבלה כבדהו בכסות נקיה כיון שיש לו להחליף מחליף והלא אם חל ט' באב בשבת אינו מונע ממנו דבר ואפי' דברים שבצנעא ואפי' תשמיש המטה וכן הסכימו כל גאוני עולם וכ"ש וק"ו בנו של ק"ו שבת של חזון ישעיהו ומי שרגיל ללבוש בשאר שבתות כסות נקיה ובשבת זה לובש בגדי החול בפרהסיא נמצא נוהג אבילות בשבת ונמצא מחמיר בשבת זה יותר מאבילות חדשה וראיתי לבעל הטורי' ז"ל שהעתיק תחלת לשון א"ז שכתב ובעל ברית לובש בגדים אחרים אך לא לבנים ממש והשמיט הך וכן שבת של חזון ישעיהו וכו' משמע דלא ס"ל ומה שכתב המרדכי שם ר' דוד קמחי כי הכתונת הוא המעיל אינו נכון אצלי כי סתם כתונת הוא סמוך לבשר כמו כתונת של כהנים ודחק אותו הקושיא כי איך אפשר שילבש בגדי חול בפרהסיא ולפיכך הוציא הלשון מפשוטו ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא שלא נתכוין הרב בעל א"ז למה שנהגו הם אלא כן הוא דעתו דהאי וכן בשבת של חזון וכו' אבעלי ברית דלעיל מיניה קאי וכן בעלי ברית בשבת של חזון ישעיהו אין מחליפין כליהם ממה שנהגו ללבוש בשאר שבתות אלא הכתונות בלבד כפי הפירושים אבל בגדי חול לא היו לובשים בשבת כלל אם יש לו להחליף ואם חכמי האשכנזים הם מקובלים בפירוש לשון א"ז כאשר נהגו אנחנו לא נחוש למנהג זה לפי שהוא כנגד כבוד השבת ועושה מהקדש חול ומנהג קדום במצרים שבזמן החופה לובשים לבן ובשבת של אבילות ובשבת איכה ובשעת מיתה משום שנאמר וגילו ברעדה וכן בשבועות משום וכבסו בגדיהם וכן בראש השנה ויום הכפורים משום אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגו' ומנהג יפה הוא: