שו"ת רדב"ז/תרצב
שאלת ממני על מה שהשיב הרשב"א ששאלו ממנו על מרקחת שנפלו לתוכה נמלים הרבה ואי אפשר לברור וז"ל תשובתו יפה אמרת לפי שאינו מתקיים אמרו לא חי ולא מת וזו היא שאמרו הני תמרי דכדא בתר תריסר ירחי שתא שריין אלא שאני חוכך קצת במרקחות הנעשית ע"י דבש לפי שהדבש נראה שיש לו שתי סגולות האחת למהר למחות ולכלות הדברים הנחתכים הנופלי' לתוכו והשנית להעמוד ולקיים הדברי' השלמים הנטמנים בתוכו וכמו שאמר בב"ב גבי הורודוס הטמינה בדבש שבע שנים ע"כ ושאלת אם יש לחוש לזה כיון שהרב לא כתב איסור להדיא אלא אני חוכך קצת:
תשובה איני רואה כאן חשש איסור לפי שמה שאמרו רז"ל דברים שאין להם עצם אינם מתקיימת י"ב חדש לא חי ולא מת כמו שכתב הרב מדלא אמרו אינה חיה י"ב חדש אין פירושו שאינה מתקיימת ואין לה שוב שום מציאות אחר י"ב חודש אלא פירושו אינה מתקיימת להקרא בריה לא חי ולא מת אלא חוזרת להיות עפר אע"פ שיש לה קצת מציאות שהרי הדברים נראין לעין שכל מיני קטניות הנולדים בהם תולעים אחר י"ב חדש אתה רואה בנקב רושם התולעת ומה שנמצא בתוך הנקב הוא משונה אלא מאי אית למימר אע"פ שרשומו ניכר עפרא בעלמא הוא. הילכך בנ"ד נמי הדבש מעמיד הדבר הנטמן בתוכו בצורתו כמו שהיה בתחלה או קרוב לו אבל אחר אשר עברו עליו י"ב חדש מתהפך הדבר ההוא לדבש לפי שהיא נבלעת בתוכו אע"פ שתבנית הדבר ההוא עומד כמו שהיה תדע שהרי המוסק דם חיה הוא ומותר ליתנו במרקחות וכן המומיא בשר אדם הוא ומותר ליתנו בתרופות אעפ"י שאין שם סכנה לפי שמרוב הזמן חזר להיות עפר. הילכך בנ"ד כל בריה שאין לה עצם שעבר עליה י"ב חדש כל מקום שתפול אין לחוש דעפרא בעלמא הוא ומדת חסידות הוא לברור אותם או להעבירם במסננת אם איפשר: