שו"ת רדב"ז/תרעב
שאלת ממני אודיעך דעתי על הא דאמרינן פרק ארבעה ראשי שנים דאמר רב חנא בר ביזנא כה אמר ה' צבאות צום הד' וצום הה' וצום הז' וצום הי' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו שמחה בזמן שיש שלום וכו' ולא ידעת מאי קושיא דפשטיה דקרא כי אלו הצומות לעתיד יהיו לששון ולשמחה ולא צום כמו שהם עתה:
תשובה זו שאלה קדומה היא ודברים הרבה נאמרו בה ולא נתישבה דעתי אלא במה שעלה במצודתי דקשיא ליה שאין הצום בעצמו מתהפך לששון אלא היום הוא שמתהפך והכי הוה ליה למכתב יום צום הד' ויום צום הה' וכו' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולהכי פריך קרו לה צום וקרי להו שמחה אם צום אין שמחה ואם שמחה אינו צום. ומשני בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה כי הצום בעצמו יתהפך שיהיו אסורים בהספד ובתענית ובזמן שאין שלום הרי הוא צום. ויש לדקדק בסוגיא בשלמא לרב פפא דקאמר אין שלום ואין שמד רצו מתענין רצו אין מתענין היינו דמתרצא קושיין דכיון דרשות הוא לא מטרחינן שלוחין עלייהו אבל לרב חנא מה נפשך יצאו השלוחים אם יש שלום כדי שיהיו אסורים בהספד ותענית ואם אין שלום כדי שיצומו וי"ל דלאסור אותם בהספד ותענית לא היו שלוחים יוצאים דאפי' הכתובים במגלת תענית בטלים וכיון דלא קביע מילתא אפי' בזמן דאין שלום לא מטרחי שלוחי עלייהו ומה שאמר הכתוב יהיה לבית יהודה וגו' והיה ראוי שיאמר יהיו בלשון רבים י"ל יהיה כל אחד מאלו הימים חשוב להיות לששון ולשמחה א"נ לפי שהם לא שאלו אלא על צום החמישי שהוא תשעה באב לפיכך השיב יהיה בלשון יחיד דאפי' זה שהוכפלו בו הצרות יהיה לששון ולשמחה והשתא דאתית להכי איכא לתרוצי קושיין בדרך אחרת דכיון שהם לא שאלו אלא על צום החמישי שנאמר האבכה בחדש החמישי משמע בשאר התעניות לא היו רגילין בהם ועלייהו קא מתמה קרי להו צום והרי לא היו צום וקרו להו שמחה דכיון שלא היו בתחלה צום אפי' לעתיד אין ראוי שיהיו לשמחה ומשני בזמן שאין שלום ראוי להיות צום ויקרא צום ובזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה כיון דבזמן שאין שלום היו צום. ומשום דכייל קרא צום החמישי בהדי הנך פריך אי הכי תשעה באב נמי ותפוס לשון ראשון: