שו"ת רדב"ז/תרס

שאלת על ענין החרם של יהודה דקי"ל חכם מתיר לעצמו למה לא התיר לעצמו והיו עצמותיו מגולגלות בארון עד שבא משה ע"ה ועוד למה לא התירו יעקב:

תשובה כבר קדמך הראב"ד ז"ל ומתוך כך העלה שאין ת"ח מפר לעצמו. ומה שכתב בזה בעל מ"מ לא נתיישב לי אבל הנכון הוא כי החרם של יהודה היה בעולם הזה ובעולם הבא שנאמר וחטאתי לאבי כל הימים וחרם כזה אין לו התרה ולא הפרה כלל וכן כתב רבינו ירוחם ז"ל ואפשר שהטעם הוא מפני חומרתו א"נ שאינו חל עד אחר המיתה דומיא דהא דאמרינן אין מתירין הנדר עד שיחול ולאחר מיתה מי יתיר ולמי יתיר ומשה רבינו דרך תפלה בקש ולא התיר אבל חרם סתם ת"ח מתיר לעצמו והכי משמע פשטא דמימרא דרב גידל ומייתינן לה בכמה דוכתי וכן הוא הסכמת רוב גדולי הפוסקים. ומ"מ אם התירוהו מותר דכיון שהותר בעה"ז הותר גם בעולם הבא דקי"ל הותר מקצתו הותר כלו: