שאלת ממני אודיעך דם הפר ודם השעיר של יה"כ שהיה מזה מהם בין בדי הארון סמוך לכפורת בבית שני שלא היה שם ארון היכן היה מזה:

תשובה זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דתנן פרק הוציאו לו משניטל ארון אבן אחת היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתיה היתה נקראת גבוה מן הארץ ג' אצבעות ועליה היה נותן. והאי מתני' איירי בקטורת וכי היכי דבקטורת בעינן בין בדי הארון כדתנן בהך מתני' לעיל נותן את המחתה בין שני הבדים וכשניטל הארון היה נותן את המחתה על אבן השתיה כך מתן דמים בזמן דאיכא ארון מזה בין הבדים על הכפורת ולא עליו ממש אלא סמוך לו טפח שלא היו הדמים נופלין בארון אלא בקרקע כך ג"כ אחר שניטל הארון מזה באויר שיהיה מכוון בין הבדים כשהיו שם הבדים והדמים נופלים על אבן השתיה וקרינן שפיר בין הבדים על הכפורת כלומר במקום בין הבדים ובמקום הכפורת דבשלמא אם היה פי' על הכפורת על הכפורת ממש הוה מצי למימר דכפורת מעכב אבל כיון דאמרינן דעל הכפורת הוי סמוך לכפורת אין הארון והכפורת מעכבין ובענין הקטורת פריך תלמודא ומשני כדמשנינן אנן גבי הזאה דגרסינן בפרק הוציאו לו עלה מתני' דתנן החיצונה היתה פרופה וכו' במאי עסקינן אילימא במקדש ראשון מי הוה פרוכת אלא במקדש שני מי הוה ארון והתניא משנגנז ארון וכו' מאי הגיע לארון מקום ארון והא קתני נתן את המחתה לבין ב' הבדים אימא בבין שני הבדים ומינה אתה לומד להזאות כדכתיבנא. עוד שאלת כיון שעבודת שמאל פסולה כמו שכתב הרב ז"ל היכי תנן מוליך את המחתה בימינו והכף בשמאלו וכי מפני עייפות כ"ג הכשירו העבודה הפסולה. תשובה הולכת הקטורת בשמאל אין פוסל את העבודה אלא מדרבנן והם אמרו והם אמרו א"נ היכא דאיכא טעמא וצורך גדול כי הכא יכולין לבטל דברי תורה אפילו בקום עשה ודכוותה תירצו בתוספות במקום אחר ומ"מ על תירוץ ראשון אני סומך. שוב ראיתי בהקומץ דעבודת שמאל הותר מכללו ביום הכפורים: