שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שהתנה עם חתנו שמעון לזון אותו עשר שנים ונתחייב בתורת חוב בלשון מעכשיו ובקנין בחמשים פרחים לכל שנה חמשה פרחים לצורך המזונות אם לא ירצה להיות נזון על שולחנו עוד כתוב בשטר שידור בביתו של חמיו ועוד כתב דבין שיהיה נזון על שולחנו בין שיטול החמשה פרחים כדי ליזון לעצמו ידור בבית חמיו ומת ראובן והניח יתומים קטנים ושמעון תובע שישלימו לו החמשים פרחים ורוצה לדור בבית עד תשלום העשר שנים כאשר כתוב בשטר:

תשובה יש לעיין במעשה הזה שלשה דברים אם זכה במזונות כיון שמת דאומדן דעתא שלא נתחייב אלא בעודו מחיים ולא שיהו יתומיו מחזרין על הפתחים והוא אוכל. עוד אם (נפרעין) בשטר כזה מן היתומים הקטנים עד שיגדילו. עוד אם זכה בדירת הבית כל עשר שנים או לא. הדבר ידוע שהמתחייב בדבר אעפ"י שלא היה חייב מן הדין בקנין הרי זה מתחייב וכל שכן אגב דמתחתני גמרי ומקנו וכל שכן הכא דאיכא קנין בתורת חוב בלשון מעכשיו דפשיטא דקנה אפילו שמת כשאר חובות דעלמא תדע דהמקבל עליו לזון את בת אשתו אם היה שם קנין ומת גובה מנכסים משועבדין אם לא היה קנין הם דברים שלא ניתנו ליכתב ואינה גובה אלא מנכסים בני חורין וקי"ל בנותיו נזונות מבני חרי לפי שהן נזונות מתנאי ב"ד והיא נזונת מנכסים משועבדים לפי שהיא כבעלת חוב ולענין אם גובין חוב זה אפילו מיתומים קטנים לא מבעיא למאן דאמר דכיון שלא הגיע זמן הפירעון לא עביד דפרע בגו זמניה אלא אפילו למאן דאמר דאפילו שטר שלא הגיע זמנו אין גובין אותו מיתומים קטנים מודה בנ"ד דהתם הוי טעמא דילמא צררי אתפסיה אבל הכא עדיין לא נתחייב בחוב שהרי נזון היה על שלחנו ואין אדם מתפיס צררי לחוב שעדיין לא בא ונותנין לו חמשה פרחים בכל שנה לצורך מזונות ולענין הדירה לא קנה כיון דלא אמר ליה שיקנה הבית לדירה אעפ"י שהיה בדעתו שידור בחנם לא קנה שהדירה אין בה ממש ומה שדר בחייו מחל: