שו"ת רדב"ז/תקפד
שאלת ממני אודיעך דעתי בגרסת הריא"ף ז"ל השואל את הפרה ושאל בעליה עמה השוכר הפרה ושכר בעליה עמה וכו' ובסוגית הגמרא משמע דלא גרסינן במתניתין השוכר את הפרה וכן כתב רש"י ז"ל דגרסינן תנן השואל את הפרה וכו' ואלו שומר חנם לא קתני וליטעמיך שומר שכר מי קתני אלא תנא מלתא דכתב בהדיא בקרא קתני דאתיא מדרשא לא קתני משמע בהדיא לא גרסינן במתניתין שכר את הפרה אלא בברייתא גרסינן לה כדכתב רש"י ז"ל:
תשובה דרכו של הרב ז"ל בכמה מקומות לתקן לשון המשנה ולקצר בדבר שהוא מסכים אל האמת תדע שהרי קצר בה בבא אחת או שכר בעליה עמה שישנה בכל הספרים והוא ז"ל השמיט אותה ושם במקומה השוכר את הפרה ושכר בעליה עמה השנויה בברייתא ונמצאת כוללת כל הדינין שברישא השוה שאלת הפרה ושכירתה ובסיפא השוה שאלת הבעלים ושכירתן דקתני שאל את הבעלים או שכרן ואח"כ שאל את הפרה ומתה פטור אלא דאכתי ק"ל אותם דהוו גרסי לה כדמשמע מפרש"י ז"ל דכתב לא גרסי שכירות בכולה מתני' גבי פרה היכי הוו מפרשי סוגיית הגמ' דאי מתניתין ר' מאיר היא דמשוי שוכר לשומר חנם היכי אמרינן ואלו שומר חנם לא קתני הא קתני שוכר וה"ה לשומר חנם ואי מתני' ר' יהודה דמשוי שוכר לשומר שכר היכי אמרינן וליטעמיך ש"ש מי קתני הא קתני שוכר וה"ה לשומר שכר. ויש לפרש דלעולם כר' מאיר מוקמי למתני' בין המקשה בין המתרץ דסתם מתני' ר' מאיר וה"ק אע"ג דקתני שוכר דדינו כשומר חנם מ"מ שומר חנם הוה ליה למתני בהדיא דפשיעה ביה כתיבה וליטעמיך וכו' בשלמא לדידי תנא שוכר וה"ה לשומר חנם אלא לדידך דאמרת דמאי דכתיב בהדיא קתני הוה ליה למתני שומר שכר שהוא אחד מג' שומרים דכתיבי בקרא בהדיא מי קתני אלא מאי אית לך למימר דתנא מלתא דכתיבא ביה בהדיא דפטור בבעלים קתני מלתא דאתיא מדרשא לא קתני אבל לא צריך להאי טעמא דקתני שואל משום דביה כתיב אם בעליו עמו וקתני שוכר לאשמעינן דהיינו שומר חנם לדעת ר' מאיר דכתיב ביה פשיעה בהדיא ושומר שכר לא צריך למתנייה דהא כתיב וכי ישאל וא"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון והשתא דאתינן להכי א"ש גרסת הריא"ף ז"ל במתני' ולא צריכין למימר המוסיף גורע במשנה אעפ"י שכן הוא דרכו ז"ל במקומות אחרים כל דאפשר לתרוצי מתרצינן ומאן דהוו גרסי לה לאו קטלי קני באגמא הוו ודוק. הנל"ד כתבתי: