שו"ת רדב"ז/תקנו

שאלת ממני אודיעך דעתי בשנים שלוו בשטר אחד דקי"ל נעשו ערבים זה לזה כאשר כתב הריא"ף ושאר הפוסקים ז"ל אם הם כערבים קבלנים דרצה מזה גובה רצה מזה גובה או דילמא כערב דעלמא דאם לא מצא למלוה נכסים גובה מן הערב:

תשובה מלשון הרמב"ם ז"ל שכתב בשני ערבים שנפרע מאיזה מהם שירצה משמע דה"ה בשנים שלוו דנפרע מאיזה מהם שירצה. אבל בתוספתא משמע איפכא דתניא בבבא בתרא המלוה את חבירו ע"י שני ערבים לא יפרע מא' מהם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה נפרע ממי שירצה. ומשמע דה"ק לא יפרע מאחד מהם תחלה אלא כשהוא בא לגבות מהם יפרע מזה מחצה ומזה מחצה. אין לו גובה מן השני. ונ"ל דהכי מפרש לה הרב ז"ל לא יפרע מהם תחלה אלא מן הלוה עצמו ואם לא ימצא לו נכסים גובה מן הערבים דסד"א כיון שלא הלוהו אלא ע"י ב' ערבים לא סמך על הלוה כלל וגובה מהם תחלה קמ"ל דאינו גובה מהם תחלה אלא א"כ התנה שיתפרע ממי שירצה. אבל הערבים בעצמם גובה מאיזה מהם שירצה. וטעמא שכל אחד מהם נעשה ערב על הכל הילכך גובה הכל מאיזה מהם שירצה. וכן שנים שלוו בשטר אחד הוי כאלו כל אחד לוה הכל וגובה מכל שירצה הכל דהוי כאלו נעשה כל אחד ערב קבלן לחבירו. והכי אמרינן בירושלמי פ' שבועת הפקדון א"ר יוסי הדא אמרה שנים שלוו מן האחד אע"ג דלא כתבו אחראין וערבאין זה לזה וכתבה הריא"ף ז"ל שם בהלכות אלמא כל אחד מהם חייב על הכל:

כללא דמלתא דהך דשני ערבים דמיא לשנים שלוו בשטר אחד ולמ"ד בהך דשני ערבים גובה מאיזה מהם שירצה בהך דשנים שלוו נמי וכיון דאשכחנא דמאריה דאתרא פסק כשנים ערבים דגובה מאיזה מהם שירצה הך דשנים שלוו נמי גובה מאיזה מהם שירצה תחלה דמאי שנא. והרמב"ן והרשב"א ז"ל כתבו דשנים שלוו בשטר אחד מדין ערב נגעו בה ואם אין לזה נכסים יגבה מן השני אבל בזמן שיש לו נכסים לא יגבה מן הערב תחלה וגובה מכל אחד החצי המוטל עליו וכן הורו מקצת המורים ודברי הרמב"ם ז"ל נראין כן עכ"ל וכיון דגברא רבא מסהיד עליה סמכינן עלה. ומשמע דיש חילוק בין שני ערבים לשנים שלוו בשטר אחד והטעם צל"ע. והנל"ד כתבתי: