שו"ת רדב"ז/תקח
*שאלת ממני אודיעך דעתי בבני הכרכים שחל ט"ו באדר להיות בשבת שמקדימין וקורין בי"ד על הנסים באיזה יום אומרים בי"ד או בט"ו או בשניהם:
תשובה מסתברא דאומרים אותו בט"ו שהוא זמן הנס שלהם דהא אי לאו טעמא דשמא יעביר את המגילה בר"ה היו קורין בט"ו ולא בי"ו משום דלא יעבור אבל על הנסים למה יעקר ממקומו דהא מתנות לעניים אי לאו משום דעיניהם תלויות למקרא מגילה היו מאחרין אותם ומשלוח מנות הוא בזמן הסעודה שהוא יום י"ו ואע"ג דאמרינן בגמרא פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום. וכתב הרמב"ם ז"ל כדי להזכיר שהוא פורים ואי אמרת בשלמא דאין מזכיר [בענין] זכירה [זו] אלא א"א שמזכיר על הנסים אין לך זכירה גדולה מזו ומה צריך לדרוש בעניינו של יום ל"ק דצריך זכירה לנשים ולקטנים ולאותם שלא היו בבה"כ ולא שמעו ברכת החזן ואפילו לגדולים צריך זכירה שלא תשתכח זכר הפורים בעונג השבת דשייך שלא בזמן התפלה. הילכך הנכון מגלה ומתנות עניים (בט"ו) [בי"ד] סעודה ומשלוח מנות בי"ו שאין אנו [עוקרים] אותו ממקומו אלא מקרא מגלה היא שאנו מקדימי' מטעמא שלא [יעבירנו] ד' אמות בר"ה. ומ"מ מודה אני שאם אמר על הנסים בי"ד אין מחזירים אותו כמי שלא אמרו בזמנו שאין מחזירין אותו וכן אם אמרו בשני הימים לא הפסיד דקושטא הוא דבשני הימים נעשו להם נסים ונפלאות כמו שמבואר בכתוב: