שו"ת רדב"ז/תעה
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שהפקידו אצלו ס"ת ופשע בו אם חייב לשלם:
תשובה זו מחלוקת בין הראשונים ז"ל ומחלוקתם תלוי בהא דתנן בפרק הזהב אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות וכו' שומר חנם אינו נשבע וכתב עלה רש"י ז"ל אינו נשבע שלא פשע שלא הזקיקתו תורה לישבע עליהם נראה מדבריו דמשבועה הוא דפטריה רחמנא אבל היכא דודאי פשע משלם וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ב דשכירות וטעמייהו משום דפושע כמזיק דמי ופשטא דמתני' הכי משמע מדלא קתני שומר חנם אינו משלם דהוי רבותא טפי אבל הריא"ף ז"ל כתב בתשובה במי שהפקיד לחבירו שטרות ופשע בהם ואבדו והורה ז"ל שאין מחייבין אותו לשלם וכן דעת הרב הלוי תלמידו ז"ל והראב"ד והרשב"א והרמב"ן ז"ל והדבר ידוע כי דין ההקדשות והקרקעות שוה דמחד קרא נפקי כדאיתא בברייתא בגמרא והא דלא תני שומר חנם אינו משלם משום דשבועה גבי שומר חנם כתיבא ותשלומין גבי שומר שכר כתיבא וכל א' מלמד על חבירו מה שכתוב בו והתוספות תירצו דעיקרא דמתני' בשבועות פרק שבועת הדיינים ונסבה הכא במציעא אגררא דהתם משמע שגם דעת התוספות הוא כדעת הריא"ף ז"ל הילכך בנ"ד אע"ג דהרמב"ם ז"ל מחייב ואתריה דמר הוא מ"מ כיון דתפיס לא מפקינן מיניה ממונא כנגד כל הני רבוותא והוי יודע דלמ"ד דפטור מפשיעה אפילו שומר שכר נמי פטור אם פשע דהא מכל דיני השומרים נתמעטו העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות ואם נאבדו אפילו בפשיעה אינו משלם ואם נאבדו הפסיד שכרו שהרי לא שמר כראוי וזה ברור. ואע"פ שנתמעטו ההקדשות מדיני השומרים תקנו חכמים שנשבעים על הקדשות שבועת השומרים כעין של תורה כדי שלא יזלזלו בהקדשות ומ"מ לענין השטרות והקרקעות מסתברא לי שאם תפס דאין מוציאין מידו שהרי אומר לו תביא ראיה שאין הלכה כדברי המחייבים אותך וטול וכ"ש דאתריה דמר הוא והבו דלא לוסיף עלה: