שו"ת רדב"ז/תסג
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן ששדך בתו של שמעון על ידי אביה והיא גדולה ונתחייב אביה להוציא לבתו כך וכך נדוניא ונתחייבו זה לזה בקנס על מי שיעבור ובשבועה בכל חזוקי סופר גם הכלה נתחייבה בקנס ונשבעה על הכתוב לעיל ומת אבי הכלה ולא השאיר אחריו ברכה והבת אומרת איני רוצה לינשא בלא נדוניא והחתן אומר איני חושש דפוק חזי כמה עניים נושאין נשים ומן השמים ירחמו. יורה המורה אם הבת חייבת בקנס ועוברת על השבועה או דילמא טענתה טענה דאנוסה היא:
תשובה קצת חכמים רצו לפטור אותה מטעם דהיא אנוסה והדבר פשוט דמאן דאית ליה אונסא פטור מן הקנס ומן השבועה. וכן כתב הרשב"א ז"ל על נדון קרוב לכיוצא בזה סימן תשע"א. אבל לדידי לא דמו כלל דבשלמא התם אונס גמור הוא שלא רצתה הבת לינשא לו כלל ולא מתחייב למיהב לה תרקבא דדינרי עד שתרצה. אבל בנ"ד אין זה אונס כיון שהוא מתחייב בשאר כסות ועונה פוק חזי כמה יתומות או בנות עניים נשאות בלא כלום ומיהו מודה אני שאם ראובן אין לו כלום לכסותה כדי שתצא מבית אביה לבית בעלה אין לך אונס גדול חזק אבל אם מכסה אותה כבנות ישראל העניות כדי שתצא מבית אביה בכבוד וכותב לה כתובה ותוספת אין זה אונס והרי היא עבריינית אם אינה רוצה לינשא לו או תפרע הקנס אם יש לה ואם אין לה הרי הוא חוב עליה. ותו איכא טעמא אחרינא לחיובה דהוה לה לאתנויי אם ימות אביה שלא תתחייב ואע"ג דקי"ל דלגבי ממונא אונסא דשכיח ולא שכיח כמת או חולה אמרינן דלא הוה ליה לאתנויי מ"מ עניות שכיח ובעלי בתים יורדין מנכסיהם והוה לה לאתנויי אם לא יתן אבי נדוניא שתהיה פטורה מן הקנס ומנא אמינא לה דכתב הראב"ד ז"ל דפותחין בעניות ולא הוי נולד לפי שהעניות מצויה והכי איתא בירושלמי בהדיא ע"כ. וכ"ש בזמנים האלו שהריוח בלתי מצוי והפרנסה בדוחק גדול ובני אדם הולכים ודלים וכ"ש בשמעון זה כי הכרתיו ועני היה ולא היה בין זמן השדוכין ומיתתו אלא זמן מועט ומיד נתגלה עניותו וכיון שכן הוה ליה לאתנויי אם לא יהיה לי נדוניא שאהיה פטורה ומ"מ מודה אני שאם אינו רוצה לתת לה כסות לצאת מבית אביה כמנהג בנות ישראל אפילו עניות שבהן שהיא פטורה מן השבועה דאונסא דלא שכיח הוא ולא הוה לה לאתנויי ואפילו את"ל דהוי שכיח ולא שכיח דוקא לענין גיטין אמרינן אין אונס בגטין אבל לשאר הדברים כולם הוי אונס דג' מיני אונס הן היכא דלא שכיח כללא לכל הדברים הוי אונס והיכא דשכיח לכל הדברים לא הוי אונס דהוה ליה לאתנויי והיכא דשכיח ולא שכיח לגיטין לא הוי אונס לשאר דברים הוי אונס. הנל"ד כתבתי: