שו"ת רדב"ז/תכח
שאלת ממני אודיעך דעתי על כל ספק ממונא דקי"ל חומרא לתובע וקולא לנתבע אי תקפה תובע בפנינו או בפני עדים אי מפקינן מיניה או לא:
תשובה מהא דגרסינן בריש מציעא לעולם אימא לך תקפה כהן מוציאין אותה מידו וסלקא שמעתין בהכי משמע דמוציאין מידו ואוקי ממונא בחזקת מריה קמא ותקיפא כי הא לא מהניא וכתב הר"ן ז"ל וז"ל הילכך בכל תיקו שבתלמוד ובכל ספק ממונא תקפו תובע מפקינן מיניה וכן נראין דברי הריא"ף ז"ל בהלכותיו בההיא דאיבעיא לן בסוף פרק השוכר את הפועלים ליסטים מזויין כנגד רועה מזויין וסלקא בתיקו וכתב ז"ל ואפילו רועה מזויין פטור מכלל דס"ל ז"ל שדינו כאלו נפשט ממש לקולא דאפילו תפיס תובע מפקינן מיניה שאם לא כן לא היה לו לכתוב פטור עכ"ל וכן נראה דעת התוספות דכתבו עלה וכך הוא במסקנא דאי תפס כהן מפקינן מיניה וריב"ש ז"ל העלה בפי' ההלכות דבכל מלתא דעבידא לאגלויי אי תפס לא מפקינן מיניה ובמלתא דלא עבידא לאגלויי אי תפיס מפקינן מיניה דאוקי ממונא בחזקת מאריה ובזה כל השמועות מתחוורות ואי תפס בלא סהדי בכל גוונא לא מפקינן מיניה דהא אית ליה מגו. והוו יודע דהא דאמרינן דכל תיקו שבתלמוד אי תפס מפקינן מיניה הנ"מ תיקו שדינו לחלוק והם תפוסים בו משום דאיכא לאוקמא אחזקת מריה קמא אבל כל תיקו שדינו לחלוק ואין אחד מהם מוחזק אי תפס לא מפקינן מיניה דליכא חזקת מריה קמא וכן כתב הריא"ף ז"ל בהנך בעיא בריש המפקיד ועוד צריך שתדע דהא דאמרינן אם תפס שלא בעדים לא מפקינן מיניה משום מגו הנ"מ היכא שנולד הספק מתוך טענותיהם דאיכא מגו אבל היכא שהספק מחמת הדין בעצמו לא מהניא תפיסה אפילו שלא בעדים דהא ליכא מגו. הנל"ד כתבתי: