שו"ת רדב"ז/תכה
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שמכר לחבירו בהמה אם צריך למסור לו מיד ליד המוסירה או דילמא אפילו אמר לך חזק וקנה והלך ותפוס במוסירה קני:
תשובה לכאורה יש לדקדק דבעיא למסור לו מיד ליד דאמרינן בריש מציעא בשלמא מחבירו קני דהא מסר ליה חבריה אבל במציאה ובנכסי הגר מאן קא מסר ליה דליקני משמע דבעיא דלמסור ליה אבל כד מעיינת בה שפיר לאו הכי הוא דאמרינן בריש פרק הספינה אי דאמר ליה לך חזק וקנה הכי נמי [הכא] במאי עסקינן דאמר ליה לך משוך וקנה וכי היכי דהתם באמירה אם משך קני הכא נמי אם אמר לו לך תפוס במוסירה וקנה ותפס קנה דמה לי קנין משיכה ומה לי קנין מסירה כמו שזה קונה זה קונה. ובמציעא ה"ק בשלמא מחבירו קני דקאמר ליה לך תפוס וקני והוי כמי שמסרה לו אבל במציאה ונכסי הגר מאן אמר ליה דליקני במסירה דליקני ובמציעא לא נחוש לפרושי דרך הקנין אלא לחלק בין חבירו למציאה ונכסי הגר. עוד איפשר לפרש לאשמעינן דאפילו אם מסר לו אחר מכח הגר לא קנה דבשעה שמת הגר נתבטל שליחותו של זה שמסרה לו. הילכך אפילו אמר הגר לשלוחו לך מסור בהמה זו לפלוני ויקנה אותה ולא הספיק למוסרה לו עד שמת הגר והלך ומסרה לו ותפס הקונה במוסירה לא קנה אותה ואם בא אחר ומשכה או הנהיגה קנה זה האחרון דקי"ל מוסירה בנכסי הגר לא קנה דמאי מוסירה כאדם המוסר דבר לחבירו ובנכסי הגר ליכא מאן דמסר ובשעה שמת הגר נתבטל שליחותו. הנל"ד כתבתי: