שו"ת רדב"ז/שפח
שאלת ממני במי שהיה בעל ברית בעשרה בטבת אם מותר לטעום כוס של ברכה:
תשובה לכאורה היה נראה לומר דמותר לפי שהוא י"ט שלו מההיא דתניא א"ר אלעזר בר' צדוק אני הייתי מבני סנאה בן בנימן וחל ט' באב בשבת ודחינוהו עד לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנהו מפני שי"ט שלנו היה ומעשה שחל ט' באב להיות בשבת ונדחה עד למחרתו והי' רבינו יעב"ץ בעל ברית והתפלל מנחה בעוד היום גדול ורחץ ולא השלים תעניתו לפי שי"ט שלו היה: וליכא למידחי דרחיצה לבד התיר אבל לא אכילה ושתייה מדקאמר ולא השלים תעניתו. ובברייתא נמי תני ולא השלמנהו משמע שלא נהגו בו תענית כלל אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דלא דמי דהתם אחר חצות היה ובנ"ד רגילין לעשות המצוה בבוקר משום זריזין מקדימין למצות ומסתברא לי דאפילו אם שהו את המילה אחר חצות אינו מותר לאכול ולשתות דבשלמא התם ט' באב דחוי היה ולפיכך הקלו בו אחר חצות ולא השלימוהו אבל אחד מד' צומות שחל בזמנו אינו מותר להקל בו אע"פ שהוא י"ט שלו וכן דקדקתי מלשון הריא"ף ז"ל שכתב וז"ל כל תענית שאין היולדת שותה בו אין מברכין על היין של ברכת המילה לפי שצריך לטעום ואם לא טעם מוציא שם שמים לבטלה ע"כ ומדקאמר שאין היולדת שותה בו ולא קאמר שאין בעל הברית שותה בו משמע שאין שום תענית ציבור שיהיה מותר לבעל המילה לשתות אבל היולדת יש שם תענית שהיא שותה בהם דהיינו שאר תעניות חוץ מי"ה וט' באב ולענין הברכה יש חולקים ואומרים שמטעימו לתינוק דלא אתי למיסרך כיון דלאו תדיר הוא והכי עדיף מלהניח הכוס עד לערב:
והנראה לע"ד כתבתי: