שו"ת רדב"ז/שסג

שאלת ממני ידיד נפשי על ס"ת שרגלי הקופין שלו דבוקים בגגותיהן אם הוא פסול וכיצד סדר תיקונו:

תשובה הספר פסול עד שיתקן וכן כתבו כל הראשונים וריב"ש ז"ל האריך הרבה סימן ק"ב וסימן קמ"ז ומייתו לה מדאמרינן בפרק הבונה אמאי תליא כרעיה דקו"ף וכו' והכי אמרינן נמי בהקומץ אמאי תלייא כרעיה דה"א וכו' וכי היכי דהתם פסול כדתניא לא יעשה ההי"ן חתי"ן ואם עשה פסול קו"ף נמי אע"ג דלא דמיא לאות אחרת פסול ובזה לא ראיתי חולק ואף על גב דהריא"ף והרמב"ם והגאונים הראשונים ז"ל לא דברו בזה לא בשביל כך נניח דברי הפוסקים והמפרשים ז"ל האחרונים שאמרו שהס"ת העשוי כך פסול כי שמא הראשונים היה הדבר פשוט אצלם. ואפילו שנמצאו ספרים קדמונים כתובים כך הלמען הסופרים הבלתי בקיאין תעזב ההלכה:

ולענין סדר התיקון צריך למחוק ראש רגל הקו"ף הסמוך לגג עד שישאר קצר כמו וא"ו וראשו רחוק מהגג שהרי נשתנה צורת האות ויחזור ויתקן האות בקולמוס ויאריך הרגל עד סמוך לגג עד שיהיה צורתה רי"ש נו"ן ואם לא עשה כך אלא שגרר עד שהפרידה מהגג לא עשה כלום דהוי חק תוכות ואע"ג דלגבי דבוק האותיות סגי בגרירת הדבוק שאני התם שהאות נעשית כתקנה וצורתה. וזה דוקא לענין ס"ת אבל לענין תפילין צריך לגרור כל מה שנכתב אחריה משום דהוי שלא כסדרן וראיתי במרדכי וז"ל ואם לא תלה יש לספוק אם פסול בהכי ומידי דהוה אקוצו של יו"ד או שמא לא פסול בהכי ויש לדקדק מדקאמר חזינא לספרי דייקני דתלו וכו' משמע דלאו מגוף האות הוא אלא שהיו עושין מצוה מן המובחר וכבר דחה ריב"ש ז"ל ראיה זו עיין סימן ק"כ:

הנל"ד כתבתי: