שו"ת רדב"ז/שנה
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שיש עליו חובות בשטר ובעל פה ואין לו נכסים כדי כל החובות אם חולקין או יטלו אותם החובות שהם בשטר:
תשובה זו מחלוקת בין הראשונים כי דעת קצת הגאונים ז"ל שאין גובין אלא בעלי השטרות ומלוה בשטר מאוחרת קודמת בדין למלוה על פה מוקדמת: אבל בעל מ"מ כתב שדעת הרמב"ם ז"ל שלא לחלק ביניהם אלא כל מי שקדם הלואתו גובה תחלה. אלא דקשיא לי אם הוא בהודאת הלוה ניחוש שעושה קינוניא כדי שלא יגבה בעל השטר ואפילו מלוה בעדים ניחוש שמא פרעו דקי"ל המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים ועתה עושה קינוניא ואומר שלא פרע כלום ואפילו דלא טעני הכי בעלי השטרות כגון האי פתח פיך לאלם הוא הילכך לא משכחת לה אלא שבעלי השטרות מודים שיש עדיין חוב זה עליו הילכך כל מי שקדם חובו זכה: ומ"מ אכתי ק"ל מהיכן למד מדברי הרמב"ם ז"ל כן דאנא איפכא משמע לי מלשונו ז"ל שכתב כל שקדם חובו גובה בין מן הלוה עצמו בין מן הלקוחות ע"כ ואי מלוה על פה כלום גובה מן הלקוחות ועוד דכתב בד"א וכו' אעפ"י שכתב לכל א' מהם וכו' ואי במלוה על פה מאי שכתב. ואיפשר שלמד כן ממה שכתב מי שיש לו חובות הרבה כל שקדם חובו וכו' ומדלא כתב כל שיש עליו שטרות הרבה כל שקדם שטרו גובה משמע דבכל חובות איירי אפילו בעל פה. ולדידי לא מכרעא אלא שנמצא כן לרבינו האיי ז"ל בתשובה וכן הסכים הרשב"א ז"ל:
ואם תפס בעל השטר שהוא מאוחר ואומר קים לי כהנך רבוותא דאמרי שאין חוב על פה קודם היכא דאיכא חוב בשטר מ"מ כיון דבעל מ"מ שהיו בקי בדברי הרמב"ם ז"ל אומר שדעת הרב שאין חילוק בין מלוה בשטר למלוה על פה אליו אנו שומעין ומפקינן מינה ויהבינן לבעל חוב על פה הקודם כיון שבעל השטר מודה שיש עליו עדיין חוב זה ואם אמר איני יודע ישבע שאינו יודע וגובה שטרו. והוי יודע שאין הדברים אמורים אלא בנכסים שהיו לו בשעה שלוה שנשתעבדו אפילו למלוה על פה אבל נכסים שקנה אחר שלוה אין לב"ח שבע"פ כלום שהרי לא כתב לו דקנאי ודאקנה שהרי אין שם שטר ואם לא כתב גם לבעל השטר דאקנה וקנה נכסים אחר שלוה משניהם אין שם דין קדימה. וכי היכי דאם כתב לשניהם דקנאי ודאקנה וקנה אחר שלוה משניהם אין שם דין קדימה אלא כולם שוים וכל שקדם זכה אעפ"י שהוא מאוחר וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ב מהלכות מלוה ולוה הכי נמי כשלא כתב לשום אחד דאקנה וקנה אחר שלוה משניהם אין שם דין קדימה אלא כל הקודם לגבות זכה אבל האידנא כבר נהגו לכתוב בכל השטרות דקנאי ודאקנה מטלטלי אגב מקרקע וחזרו המטלטלים להיות דינם כקרקעות ואית בהו דין קדימה הילכך היכא דאיכא עליה מלוה בשטר ומלוה על פה והיא מוסכמת ומוקדמת בזמן ואין שם אלא מטלטלין שהיו לו בשעה שלוה נותנין לב"ח על פה לפי שקדם שעבודו ואם תפס בעל השטר אין מוציאין מידו שהרי המטלטלין אין בהם דין קדימה וכיון שאין לו שטר ולא שעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי לענין שנאמר שחזרו להיות קרקעות. ואם יש שם קרקע אפילו גבה בעל השטר מוציאין מידו שהרי קדם שעבודו של זה לפי שיטת הרמב"ם ז"ל כפי עדות בעל מ"מ ואם הם נכסים שקנה אחר שלוה ל"ש קרקעות ול"ש מטלטלין אפילו תפס ב"ח על פה מוציאין מידו שהרי לא נשתעבדו לו כלל ונשתעבדו לבעל השטר שכתב לו דקנאי. הנל"ד כתבתי: