שאלת ממני אודיעך דעתי על מה סמכו טבחי העיר הזאת להכשיר סירכא לעצם ולבשר כיון דאיכא כמה גאונים ראשונים ואחרונים דמטריפי והבהמות של עכו"ם. גם ילמדנו רבינו מה נקרא לעצם ולבשר שיש מהטבחים שאומרים דלא נקרא לעצם ולבשר אלא כשהיא סרוכה לבשר שבין ב' הצלעות ממש שאין שם עצם כלל אבל אם נסרכה לבשר שעל העצם לפי שהצלע אמצעיתו מגולה ושני צדדיו מכוסים בבשר ואם נסרכה לאותו בשר נקרא נסרכה לעצם כיון שיש תחתיו עצם וטרפה:

תשובה סמכו להם על הרמב"ם ז"ל שהוא מכשיר ואתריה דמר הוא וכל דבריהם עושים על פיו ומה שטענת לפי שהיא בהמה של עכו"ם אינה טענה דבשלמא אם היו הטבחים נוטלין שכר על הכשרות ועל הטרפות בשוה היינו אומרין דאין להטבחים בזה כלום אבל כיון שנוטלין שכרן מהכשרות ולוקחים בשר ממנה כפי מנהגם שקורין להם מתנות ומן הטרפה אינם לוקחים כלום חזרה להיות בהמה של ישראל שלא חלקו בין הפסד מעט להפסד מרובה. ותו דפסקו של הרב ז"ל הוי מלתא מציעתא דיש אוסרים ויש מתירים אפילו לעצם לבדו וכן דעת רבינו גרשום ור"ת והראב"ד ז"ל וכן נראה הכרעת הר"ן ז"ל נמצאו דברי הרמב"ם ז"ל ממוצעים דלעצם לבדו טרפה לעצם ולבשר כשרה. ובכל דוכתא אית לן למתפס מלתא מציעתא:

ולענין מה נקרא לעצם ולבשר כל מקום שהצלע מגולה נקרא עצם וכל מקום שהבשר חופה את העצם נקרא בשר דזיל בתר טעמא שהבשר נסרך יפה ומונע העצם מלהתפרק: וכן כתב הר"ן ז"ל בטעמו של דבר וכיון שכן מה לי בשר שבין הצלעות ממש מה לי בשר שעל הצלעות הכל נסרך יפה ומונע העצם מלהתפרק ואדרבה יותר מונע הבשר שעל העצם את העצם מלהתפרק מהבשר שבין הצלעות שהיא חוץ ממנו וזה דבר מסכים אל הסברא. וכן דקדקתי מלשון רש"י ז"ל שכתב עלה דהא דאמר רבינא והוא דסביך בבשרא שנסבכה ונאחזה בסתר שבין הצלעות דהויא סתומה דלא מיפרקא אבל בצלעות עצמן אין זו סירכא קיימת ע"כ: ומלת עצמן מורה על מה שכתבתי ודוק. וכן משמע נמי מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב וז"ל יש מקומות שמנהגם אם מצאו סירכא מן האזן לבשר ועצם שבצלעות והסירכא דבוקה בשתיהם וכו' ומדלא קאמר לבשר ולעצם אלא לבשר ועצם שבצלעות משמע דשתיהם בצלעות הבשר והעצם ואם נדבקה באותו בשר ובעצם המגולה כשרה. ואעפ"י שאין דרכי לסמוך הוראתי על דקדוקים דקים מ"מ כיון דהכי מסתבר כדכתיב עבידנא לה סמיכין וצניפין מדקדוקי הלשונות ומ"מ צריך ליזהר שיהיה בשר ממש מה שעל העצם אבל אם הוא קרום לבד כדרך הבהמות הכחושות אין זה לבשר אלא לעצם שהרי אין הסירכא נסבכת ונאחזת יפה אלא בבשר לא בקרום וזה דבר נראה לעין:

כללא דמלתא דבשר שעל הצלע בשר הוא ולא עצם: ולענין ביצת וגבינת הטרפה אם היא טרפה מתחלת הבריאה הדבר ברור שהיא אסורה ואם היא טרפה משאר טרפיות כל ג' ימים סמוך לשחיטה ונמצאת טרפה הרי אסורה אבל קודם ג' ימים מותרת והכי איתא בירושלמי וכה"ג אמרינן גבי יין ונמצא חומץ וגבי מוכר בהמה ונמצאת טרפה:

והנראה לע"ד כתבתי: