שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שנשא אשה והכניסה לו נדוניא שיש בה לקנות שפחה ואינה רוצה לעשות המלאכות שהאשה חייבת לעשות לבעלה אם כופין זה את זה לקנות שפחה או לא:

תשובה אם הבעל יש לו ממון וראוי לקנות שפחה הדבר ברור שאינו כופה אותה לעשות המלאכות דהיינו טוחנת ואופה ומכבסת ונותנת תבן לפני בהמתו שהרי אומרת לו יש לך ממון שאתה ראוי לקנות שפחה ואם הוא טוען איני רוצה לקנות אין כופין אותו לקנות ואין כופין אותה לעשות המלאכות ואם היא אומרת לקנות מהנדוניא והוא אומר איני רוצה שמא תמות ואני חייב באחריות הנדוניא הדין עמה שהרי יכולה היא לומר איני רוצה שתשיאני שם רע בשכנותי שאין צרכי הבית מתוקנים ומיתה לא שכיחא טפי מגניבה ואבידה הילכך כופין אותו וקונה שפחה מהנדוניא והוי כאלו הכניסה אותה עמה:

ואם הבעל אין לו ממון שראוי לקנות לו שפחה אע"ג שיש לו כדי שפחה אין כופין אותו לקנות במה שבידו שפחה וישאל על הפתחים ומ"מ כיון שהכניסה לו נדוניא רבה שיש בה כדי לקנות ממקצתה שפחה אין כופה אותה לעשות מלאכה ואם היא אומרת לקנות מהנדוניא לה שומעין וכדכתיבנא. ואם הוא אומר לקנות והיא אומרת שלא לקנות לו שומעין כיון שאין לו מי יעשה לו מלאכות הנזכר ואחריות הנדוניא עליו מאי איכפת לה זה נהנה וזה אינו חסר הוא:

אבל מה שיש להסתפק אם היא לא הכניסה נדוניא וגם הוא עני אבל בני משפחתו דרכם להיות להם שפחות דקי"ל עולה עמו ואינה יורדת עמו אם כופה אותה לעשות המלאכות הנזכר כיון דשניהם עניים: או דלמא אמרינן אפילו בזה עולה עמו ואינו יורדות עמו. ובירושלמי משמע דאפילו בהא אמרינן עולה עמו ואינו יורדת עמו דגרסינן התם אמר רב שמואל לא סוף דבר שהכניסה אלא אפילו ראויה היא להכניס בהא דתניא אשתו עולה עמו ואינה יורדת עמו הילכך מסתברא לי דבין אם בני משפחתה דרכם להשתמש בשפחות או בני משפחתו אינו כופה אותה לעשות המלאכות הנזכר ואין דין משנתינו אלא בששניהם עניים ובני משפחתם עניים והנלע"ד כתבתי: