שו"ת רדב"ז/ש
שאלת ממני אודיעך דעתי בגט שכתב בדמיאט להוליך לשלוניק ונמסר לשליח הולכה ונכתב שטר שליחות כהוגן אבל התנאי שהתנה שתמתין ג' שנים לא נזכר בשטר השליחות כלל אלא על פה והשליח הוא אחיה של האשה המתגרשת ויש לחוש שמא יתננו לה בלא תנאי כאשר כתוב בשטר השליחות ותנשא בו ונמצאו בניה ממזרים מה תקנה יעשו לזה:
תשובה ודאי טעות היה כי היה צריך לכתוב התנאי בשטר השליחות אבל כיון שלא נכתב לית לן בה ויש תקנה שיאמר השליח התנאי עתה בפנינו ויכתבו מעשה ב"ד אחורי שטר השליחות בעצמו איך השליחות הנכתב מעבר הלז הודה השליח הנז' שהיה על תנאי כך וכך אעפ"י שלא נכתב בשטר השליחות והשתא ליכא למיחש למידי שאעפ"י שירצה השליח לתת לה הגט בלא תנאי ב"ד אשר ינתן הגט בפניהם לא יניחוהו לעשות כן כיון שיראו מה שכתוב באחורי השטר. ולשמא יגוז ליכא למיחש שיגוז גם שטר השליחות. ולשמא ימחוק ליכא למיחש נמי דמרתת שמא יאמרו לו ב"ד מה היה כתוב באחורי שטר השליחות זה וע"י כך יפסלו שטר השליחות. ולשמא יעתיק שטר השליחות ולא יעתיק מה שאחורי הדף ליכא למיחש שהעדים אשר יעתיקו השטר לא יתרצו להעתיק אלא הכל או לא יעתיקו כלל ולרשיעי לא חיישינן. הילכך אם יכתבו מעשה ב"ד אחורי השטר אין כאן בית מיחוש כלל:
שוב שאלתי את השליח נוסח התנאי ואמר כך אמר לי הבעל תן גט זה לאשתי בתנאי שאם אבוא בתוך ג' שנים לא יהיה גט ואם לא אבוא בתוך ג' שנים יהיה גט נמצא דאיכא חששא גדולה דכיון דהוי לאו קודם להן התנאי בטל והמעשה קיים ואיפשר שתנשא מיד ודילמא הבעל אמר התנאי כמשפטו ושליחא הוא דעוית ונמצאו בניה ממזרים ולפיכך צריך לשלוח למקום שנכתב הגט שיכתבו נוסח התנאי שאמר הבעל ועל פיו נעשה. והנלד"כ: