שו"ת רדב"ז/רלד
שאלת ממני בדגים ובשר שעלו בקערה אם מותר לאוכלן בחלב:
תשובה לא ביארת אם עלו בצונן או רותחין או אם נתבשלו יחד ולכן צריך אני לבאר. אם עלו בקערה צונן ונגעו זה בזה אפילו בשר עם גבינה ממש מדיח מקום שנגעו ומותר אף הכא נמי חיישינן שמא נדבק מן הבשר בעצמו בדגים ונמצא אוכל בשר בחלב ולכן צריך להדיח אבל אם רואה שלא נדבק דבר מן הבשר מותר בלא הדחה:
ואם נתבשלו יחד בקערה הדבר פשוט שאסור לאוכלן בחלב דתניא קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנותן טעם וכ"ש היכא דנתבשלו יחד ואם היו הדגים שיעור גדול והבשר מועט שלא נתנה הבשר טעם בדגים מותר לאוכלן בחלב א"כ אין מקום לשאלה אלא בשעלו בקערה רותחים מהו כיון דטעם שני הוא אסור או דילמא אפילו בהא פליג שמואל וקי"ל כוותיה:
דע כי יש קצת מפרשים דאפי' בכה"ג דהוי טעם שני התיר שמואל ואיפסיקא הלכתא דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בחלב אע"פ שאין שם אלא נותן טעם שני הבשר בדגים והדגים בכותח והיינו דמוכחינן הא דרב מהאי עובדא דשיפא ואתי להו כפשטה למאי דק"ל דבשני טעמים בלבד הוא שנחלקו אבל בטעם שלישי אפילו רב מודה דמותר:
וכ"ת א"כ תיקשה ליה לשמואל הא דתניא קדרה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנותן טעם. תירצו בזה שע"י האור פולט ממשו של איסור ראשון אבל כל הפוסקים שאנו רגילין לסמוך עליהם הסכימו שאין שיטה זו מחוורת בסוגיית דגים שעלו בקערה דבטעם שני אפילו שמואל מודה דאסור וכי פליגי בטעם שלישי איכא מ"ד עלו רותחין בקערה ואיכא מ"ד אפילו נתבשלו בקערה שבשלו בה בשר. אבל אם עלו רותחין עם הבשר בקערה כנ"ד אסור אפילו לשמואל:
ולענין אי אמרינן עלו או אפילו נתבשלו רוב הפוסקים הסכימו דאפילו אם נתבשלו בקערה מתיר שמואל וקי"ל כוותיה וכן דעת הרמב"ם והתוספות והרשב"א והר"ן והרא"ש והטור וא"ז ז"ל:
כללא דמלתא אין חילוק בין עלו לנתבשלו והכל שרי וכן קבלו מר"ת ז"ל שהורה כן הלכה למעשה. אבל אם עלו רותחין עם הבשר בקערה כנ"ד אין להקל כלל אע"פ שיש מי שפירש דמותר מיעוטא דמיעוטא הוא ואין שומעין אלא לאותם שאמרו כהלכה:
ולענין דבקצת מקומות אמרו גרירה ובמקצת קליפה ובמקצת נטילת מקום הגרירה פחותה מן הקליפה לפי שאין האיסור בלוע כלל אלא דבוק ולפיכך סגי בגרירה ובזמן שהאיסור בלוע קצת צריך קליפה וצריכה שתהיה גסה קצת כדי שתוכל לינטל כולה כאחד מה שאין כן בגרירה ונטילת מקום הוא יותר מן הקליפה שצריך להעמיק וליטול חתיכה עבה קצת: