שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שנשא אשה על אשתו הראשונה ברשותה ושמה אסתר וכתב שטר כתובה חדשה לאשתו הראשונה וכתוב בה תנאי וזה נסחו ונשבע ראובן שלא ישא אשה אחרת עליה כל זמן שאשתו אסתר קיימת ועתה רוצה ראובן לגרש את אסתר אשתו ולישא אחרת אם משמעות אשתו אסתר קיימת הוא כל זמן שהיא בחיים חיותה ואסור לישא אחרת או דילמא משמעותו כל זמן שאשתו קיימת עמו ואם גרשה מותר לישא אחרת בלא רשות אשתו הראשונה:

תשובה אם כשנתנה לו אשתו הראשונה רשות לישא אשה לא נתנה לו רשות כללי לישא כל אשה שירצה אלא לישא את אסתר זו לבד הדבר ברור שאין ראובן יכול לישא אחרת אלא ברשות אשתו הראשונה אפילו שיגרש את אסתר ולא מפני הלשון שכתב בשטר הכתובה אלא מפני שמעיקרא לא נתנה רשות אלא לזו ואם נתנה לו רשות סתם לישא כל אשה שירצה משמעות כל זמן שאסתר אשתו קיימת לא משמע אלא כל זמן שהיא עמו ואם גירשה שוב אין זו אסתר אשתו אף על פי שהיא בחיים:

ומה שכתב קיימת פירושו כל זמן שהיא עומדת אצלו שהוא רוצה לקיימה לו לאשה כדאיתא בכמה דוכתי במשנה ובתלמוד דלשון קיים ר"ל להעמידה לו לאשה. וגדולה מזו אמרו גבי המקבל עליו לזון את בת אשתו גירשה והחזירה בטל התנאי דאשתו מן הנשואין הראשונים משמע וכ"ש בנ"ד דאשתו כל זמן שהיא אשתו משמע. ותו דאומדן דעתא הוא שלא רצה ראובן להיות קשור עם אסתר כל ימיו בין תהיה אשתו בין לא תהיה אשתו שהרי ראובן לא נשא אותה אלא מפני שאשתו הראשונה לא ילדה ואם גם אסתר לא תלד מה הועיל בתקנתו אם התנאי תלוי בחיי אסתר ומה הועיל במה שהרצה את אשתו הראשונה ברצי כסף עד שתתן לו רשות אלא ודאי כוונתו היתה לקיים המצוה בזו או באחרת. ותו דמאי איכפת לאשתו הראשונה שתהיה זו צרתה או אחרת. וקרוב אני לומר בכגון זו כופין על מדת סדום דזה נהנה לקיים את המצוה והיא אינה חסרה כלום ושמא תרויח שתהיה השנייה נוח לה מהראשונה:

ותו כיון דראובן אומר ברי לי שלא היתה כוונת שבועתי אלא לזה שומעין לו ואע"פ שהשבועה היא לתועלת האשה מ"מ לפירושו שומעין ולא לפירושה כיון שיש בלשון שתי משמעיות כדאמרינן בעלמא יד בעל השטר על התחתונה ועליה להביא ראיה שכן משמע הלשון כל זמן שהיא קיימת בעולם:

כללא דמלתא כוונת השבועה היתה שלא ישא אשה שלישית ולפיכך אני אומר שאפי' יגרש את אסתר לא יוכל לישא שתי נשים על אשתו הראשונה שלא נתנה לו רשות לישא אלא אחת או אסתר או זולתה דאין דומה צרה אחת לשתי צרות וזה ברור אצלי: