שו"ת רדב"ז/ריח
שאלת ממני על ראובן שבא עם עכו"ם ויצא ערב לשמעון על העכו"ם אם העכו"ם אינו רוצה לפרוע אם חייב ראובן לפרוע קרן ורבית או הקרן לבד או אפילו מן הקרן פטור:
תשובה לא ביארת אם נעשה ערב בשעת מתן מעות או על ידי קנין ואם נעשה ערב בשעת מתן מעות ליכא פלוגתא דחייב בקרן ופטור מן הרבית שהרי בשעת מתן מעות לא היה הרבית ובמאי נשתעבד לפרוע הרבית ולפי טעם זה אם קנו מידו הרי נשתעבד וחייב לשלם גם הרבית:
וכן כתב ראבי"ה ז"ל וז"ל וזקני ראב"ן פטרו מטעם דלגבי רבית שלא הלוהו הוי ערב שלא בשעת מתן מעות ולדבריו אם הקנה לו לשלם הרבית חייב לפרוע לו וליתא דפטור הוא כמו שכתבתי וכן דנתי לפני אבא מארי והודה לדברי ע"כ. והוא ז"ל נתן טעם דחייב ראובן לשלם לשמעון הקרן דערב בשעת מתן מעות היה ולא בעי קנין אבל אינו חייב לפרוע לו הרבית דכיון דעכו"ם בתר ערבא אזיל א"כ יאמר העכו"ם לשמעון תבע מן ראובן הערב שלך והוה ליה כאלו הלוה שמעון לראובן עצמו ע"כ. הא למדת לפי שיטה זו כי שאלתך תלויה במחלוקת כי לדעת ראב"ן חייב לשלם גם הרבית הואיל וקנה ממנו גם על הרבית ולדעת ראבי"ה פטור מהרבית אלא דקשיא לי מה יועיל הקנין להקנות הרבית והרי עדיין לא בא לעולם שאין הרבית משתלמת אלא בסוף הזמן או מידי חדש בחדש וצ"ל לפי זה דהכא במאי עסקינן כגון שזקף עליו העכו"ם הקרן והרבית מעתה ויצא ראובן ערב על כל מה שנתחייב העכו"ם ובקנין ואכתי קשה איך יעלה על דעת שיפרע ראובן רבית לשמעון מפני ערבותו שהוא אסור מן התורה ומה יועיל הקנין להתיר האסור. ולפיכך נראה לע"ד שלא היתה כוונת ראב"ן ז"ל לומר שאם היה שם קנין שחייב לפרוע הרבית אלא דעתו היה לפטור אותו מן הרבית אפי' אם היה חייב לו רבית העכו"ם מקודם שהרי לא נשתעבד בשעת מתן מעות אבל אם קנו ממנו מתחייב על הרבית שחייב העכו"ם לשעבר אבל להבא לא מתחייב אפילו על ידי קנין. ולטעמו של ראבי"ה נמי יש להקשות הא ניחא לדינא דתלמודא דעכו"ם בתר ערבא אזיל אבל האידנא דעכו"ם לאו בתר ערבא אזיל אלא בזמן שאין מוציא לפרוע מן הלוה אזיל בתר ערבא כדיננו ממש א"כ יהיה מותר לקחת ממנו רבית דלא הוי כאלו הלוה שמעון לראובן אלא כאלו הלוה שמעון לעכו"ם והעכו"ם לראובן אלא מאי אית לך למימר כיון דלא רצה העכו"ם לפרוע וחזר שמעון על ראובן הערב די לנו לחייבו בקרן דליכא איסורא אבל רבית דאיכא איסורא לגבי ישראל לא משתעבד ואפי' ע"י קנין ומיהו אם היה לעכו"ם ערב עכו"ם אחר או משכונות אצל שמעון ובא ראובן ופטר את הערב ונכנס במקומו ערב או שלקח המשכונות והחזירם לעכו"ם חייב לשלם גם הרבית שעלה כבר אפילו שלא היה שם קנין:
כללא דמלתא רבית שעדיין לא עלה פטור בין ע"י קנין או שלא ע"י קנין ואפי' אם זקף הקרן והרבית שאפי' אם היה העכו"ם פורע עכשיו לא נפטר מן הרבית בדיניהם אפ"ה אין הישראל מתחייב ברבית שעדיין לא עלה. חדא שאע"פ שזקף הרבית עם הקרן מ"מ דעת המלוה והלוה הוא עד זמן פלוני וגם דעת ראובן שיצא ערב לא היה להתחייב אלא על מה שעבר לא על מה שעתיד כי עדיין לא בא לעולם. ואעפ"י שתמצא במרדכי ספק בדבר זה מ"מ הסברא הנכונה היא שאין הערב משתעבד אלא לרבית שעבר וכן משמע נמי ממה שכתוב שם וז"ל ואת"ל רבית שכבר עלה מ"מ הקהל חייבים וכו' וכי היכי דפסקו הגאוני' ז"ל בכל בעיא שהיא באת"ל שהיא פשוטה וטעמא כיון דתלמודא תפיס צד זה מצדדי הבעיא ובונה עליו בעיא אחרת משמע שזה פשוט לו יותר הכא נמי כיון דכתב את"ל רבית שכבר עלה משמע דזה פשוט לו יותר וטעמא דמסתבר הוא כדכתיבנא. ורבית שכבר עלה אם נשתעבד בקנין או פטר את הערב או החזיר המשכונות. א"נ כההיא עובדא דאיתא במרדכי וששאלת על אודות המלצר וכו' בכל אחת מהני גוני משתעבד וחייב לפרוע גם הרבית: