שו"ת רדב"ז/קפה
שאלת ממני על גט שבא מארץ מרחקים ע"י שליח ושליח דשליח ויש בו טעיות ואותיות מטושטשות שאין רישומן ניכר אם יש תקנה ליתנו כיון שאם לא יתנו עכשיו שוב לא ימצא מי שיביא לה אחר כי הבעל לא נודע מקומו איו ותשאר עגונה כל ימיה ודילמא נפיק מינה חורבה:
תשובה אני ראיתי את הגט והיו בו קרעין וטשטושין כי מאורך הדרך נקרע במקצת מקומות ודקדקתי בו יפה ולא היה בו שום הפסד בתורף אלא בתופס ולקחתי נייר ודבקתי לו מאחוריו ונפשטו קמטיו והיו כל האותיות רישומן ניכר ולא היה הקרע נכנס בשום אות כלל והכשרתי אותו אבל אשא ואתן בדבר להתלמד במקום אחר אם קרע וטשטוש פוסל בגט בתופס כמו בתורף. גרסינן בתוספתא בסוף גטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע ב"ד פסול נימוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר. נמחק או שנטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע"כ. וכתבה הרמב"ם פ"ד מהלכות גירושין וכתב נמחק או נטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט. הרי שהחליף מלת פסול באינו גט ואי אמרת בשלמא בתורף היינו דאינו גט אלא אי אמרת בטופס אמאי אינו גט מי גרע בכתבו שלא לשמה או ממי שכתבו חרש שוטה וקטן וכ"ת דגרע דהתם סוף סוף הטופס כתוב אבל היכא דנמחק ואין רישומו ניכר אין שם כתיבה ליתא. חדא דאדרבא דוקא איפכא התם דכתבו מי שאינו ראוי לכתיבה כשר כ"ש בנמחק שנכתב בכשרות אלא שנמחק. ותו דאפילו תימא דגרע לסתייה דנימא פסול אבל שלא יהיה גט לא אמרה אדם בטופס הילכך ודאי בתורף מפרש לה ז"ל. וכן משמע נמי מדקאמר וכן גט שנמצא קרוע וכו' וקאי עלה דהך דלעיל גט שנמחק בו תיבה וכו' אם מטופס הגט הרי זה כשר ואם מן התורף אינו גט. וא"ת נהי נמי דגט הוא אבל מ"מ פסול לגרש בו לכתחלה שהרי אם לא האריך הווי"ן או שלא כתב היודי"ן הרי הגט פסול והני לא בתורף נינהו אלא בטופס. לא קשיא דלא פסלינן ליה אלא א"כ בא הבעל וערער אבל בנ"ד שאמר הבעל לסופר לכתוב גט כשר לא פסלינן ליה וכן כתבו ז"ל ותו דבשלמא היכא דלא נכתב כלל איכא למיחש אבל היכא דנכתב בכשרות אלא שנמחק כשר לכתחלה. ובירושלמי משמע בהדיא דאפילו לא כתב אלא אני פלוני מגרש את אשתי כשר וכ"ש היכא דנכתב כל התורף כהוגן אלא שנמחקו או נטשטשו מקצת אותיות מן הטופס דודאי כשר לגרש בו לכתחלה היכא דליתיה לבעל ומ"מ צריך לתקן אותם קודם שיתננו לה השליח כיון שהבעל צוה לכתוב גט כשר ונכתב כהוגן אלא שנטשטשו או נמחקו מתקנם. וכן כתב הרא"ש ז"ל על אותן הווי"ן הארוכין שיאריכו אותן וכיון דהנך פסלי מדרבנן ואפ"ה מתקנינן להו נמחקו אותיות בטופס כיון שאין פיסולו אלא מדרבנן מתקנינן להו ונותנו לה. נמצאת למד דאפי' תימא דפסול לגרש בו לכתחלה כמות שהוא מתקנו ונותנו לה. ויש מי שמכשיר אפי' חסר תיבה שלימה מהטופס וכ"ש אם חסרו או נטשטשו קצת אותיות שהוא כשר וק"ו ע"י תיקון. ובזה תרצתי מה שקשה על הרמב"ם ז"ל דכתב שאם לא האריך הווי"ן פסול ומשמע דמימריה דאביי לכתחלה הוא ולא לפסול בדיעבד וליכא מאן דפליג עליה. ואיפשר דלא אמרה הרב ז"ל אלא כשנתנו לה כמות שהוא אבל אם תקנו כדעת הרא"ש ז"ל כשר. ואפי' תימא שעדיין הוא מחלוקת יש לסמוך על דעת רוב הפוסקים כיון שהוא שעת הדחק:
כללא דמלתא שאם מקצת אותיות מהטופס מחוקות או מטושטשות אע"פ שאין רישומן ניכר כשר מכמה טעמי. חדא דאין חסרון אותיות פוסלין בטופס כיון שאין הענין משתנה:
ותו דהבעל צוה לכתוב גט כשר וכן עשו. ותו דהוי שעת הדחק. ותו ע"י תיקון להעביר עליהן הקולמוס ואפילו באותיות שהוזכרו בתלמוד. ואפי' הרמב"ן והרמ"ה ז"ל שכתבו שאם נכתב הטופס שלא לשמה פסול אפי' בדיעבד מודו בנ"ד דהא טעמא הוי דגזרינן שמא יכתוב התורף שלא לשמה אבל נמחק או נטשטש מלת' דלא שכיח' הוא ולא גזרינן טופס אטו תורף וכ"ש. לדעת מאריה דאתרא דס"ל דכותבין טופס שלא לשמה לכתחלה משום תקנת סופר: