שו"ת רדב"ז/קכג
שאלת ממני בראובן שמתה אשתו והניחה לו בן קטן יונק חולה והוא אצל אם אמו ורצה ראובן לקחת אותו והוא לא נשא אשה והוא עני ובזמן שיוצא לחוץ מניח את הבן אצל השכני' אם טוב שיעמוד הבן אצל אם אמו או אצל אביו:
תשובה הדבר ברור שהבן אצל אמו אמרו ולא אצל אם אמו אבל אם ראו ב"ד שתקנת הולד שיעמוד אצל אם אמו לפי שהיא מרחמת עליו יותר מאחרים מניחים אותו אצל אם אמו ואעפ"י שיאמר ראובן תנו לי בני ואני אעשה מה שארצה ואם ימות ימות אין שומעין לו ולא מבעיא אם מניחו בבית שכניו או בבית אחרים בזמן שהוא יוצא למלאכתו כאשר בא בשאלה דפשיטא דאם אמו קודמת לאחרים אלא שרוצה האב לעמוד אצלו תמיד אין שומעין לו כיון שנתברר לב"ד שתקנתו של ולד שיהיה אצל אם אמו וזה שוטה הוא שרוצה להרוג את בנו. ראיה לדין זה דאמרי' בגמ' בעירובין אפילו בן שש בצוותא דאמיה ניחא ליה משמע בהדיא דמשום תקנת הולד שבקינן ליה אצל אימיה הכא נמי כיון דתקנת הולד להניחו אצל אם אמו מהדרינן אתקנתיה שהדבר ידוע שאם אמו תרחם עליו יותר מאחרים דבני בנים הרי הם כבנים וכ"ש דבנ"ד אני רואה צד סכנה לולד שאין האיש יכול לפקח על התינוק החולה כמו אם אמו ובשלמא אם ראובן היה נשוי ניחא אבל כיון שאין לו אשה אם אמו קודמת. כללא דמלתא הכל תלוי בראות ב"ד באי זה מקום יש תקנה לולד יותר: