שאלת ראובן חטף משמעון כלי בפני עדים ואומר שחייב לו שמעון מנה ואינו רוצה להחזיר את הכלי עד שיתן לו המנה ושמעון אומר להד"מ על מי היא השבועה:

תשובה ראובן זה גזלן הוא וכופין אותו להחזיר את הכלי. וישבע שמעון היסת ונפטר ככל כופר בכל וליכא למימר שנאמין את ראובן במגו דאי בעי טעין החזרתי הכלי כיון דליכא סהדי שראו הכלי בידו עתה דהא לדעת האומרים גזלן בעדים אינו נאמן לומר החזרתי אלא אפי' לדעת הרמ"ה ז"ל דכתב דגזלן נמי נאמן לומר החזרתי כמו מלוה או פקדון מ"מ לא מגו טוב הוא כיון שהוא פלוגתא ירא הוא לומר החזרתי שמא יפסוק הדיין כדעת האומרים דלא מצי לומר החזרתי ותו דלא אמרינן מגו מענין לענין דבשלמא אם היה המחלוקת בכלי בעצמו שייך ביה מגו אבל הכא אין המחלוקת אלא על המנה ולא אמרינן מגו של הכלי להאמינו על המנה:

הילכך הדבר ברור שהשבועה על שמעון:

ולענין פלוגתא דהני רבוותא אע"ג שהראשונים ג"כ לא הכריעו דבר ואני איני כדאי להכריע מ"מ מסתברא כדעת יש אומרים דאי לא תימא הכי ירבה הגזל והחמס ואיש את רעהו חיים בלעו ויגזלו זה את זה ביד רמה לעיני הכל ולמחר יאמר החזרתי ולעולם לא נוכל לכוף את הגזלן להחזיר הגזילה ואפי' שלא היה מן הדין היה ראוי לתקן שלא יהא נאמן לומר החזרתי מפני ישוב העולם כ"ש שהדין נותן כן וכן ראוי לדון. ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דהרמ"ה ז"ל להלכה אמרה ולא למעשה:

ובעל מ"מ כתב שזה דעת הרמב"ם ז"ל שאין נאמן לומר החזרתי וצ"ל מהיכן למד כן מדברי הרב ז"ל ואיפשר שלמד כן מדכתב הרב ז"ל לפיכך אם כפר ואמר לא נכנסתי לביתו ולא נטלתי כלום וכו' וע"כ בשלא ראו בידו הכלי ועלה מייתי עובדא דנסכא דמשמע דבהכי איירי שלא ראו הנסכא בידו וא"כ יהיה נאמן במגו דהחזרתי אלא ודאי ס"ל דגזלן אינו נאמן לומר החזרתי: