שו"ת רדב"ז/צז

שאלת ממני אודיעך דעתי בשטר צואה שכתוב נוסח זה. ראובן נתן ליוסף בנו כל הבתים שיש לו מתהום ארעא ועד רום רקיעא הכל הוריש ונתן ליוסף בנו מעכשיו ולאחר מותו של ראובן הנז' ורצה שיזכה ר' יוסף הנז' בהם הן בלשון ירושה הן בלשון מתנה מעכשיו לאחר מותו כנזכר לעיל ולאחר מות דונה פלומה אשתו של ראובן הנזכר שהיא אמו של יוסף הנזכר בתנאים אלה אשר נכתוב וזה שיוסף הנזכר מחוייב להשיא אחותו הבתולה לפי כבודה:

עוד שאם יצחק אחיו יתן ליוסף הנזכר שלשה אלפים עות מני אז יתן לו יוסף אחיו הנזכר לעיל ליצחק הנזכר לעיל בית פלוני וזה יובן ג"כ אחרי מות דונה פלומה הנ"ל ע"כ. ומת ראובן ונתן יצחק ליוסף מהכתוב בצואה וזכה יצחק בבית הנזכר ומכרו ליהודה וקבל עליו לרצות את אמו על המכר ולא רצתה כלל ונחלקו חכמי רודאס בדין זה יש מי שדן המכר קיים ולא יוכל יצחק הנזכר למכור לאחר כלל אלא הרי הוא תלוי עד מות דונה פלומה הנזכרת כי הבית קנוי מעכשיו ולאחר מות אמו ואם תתרצה אמו למכור לאחר שלא יועיל לקונה לפי שקדם קניינו של יהודה:

ויש מי שהפריז על המדה שאפילו אם תתרצה אמו למכור לזה או לאחר לאו כל כמינה שהרי לא רצה האב שיזכה הבן בבתים אלא אחר מות אמו דוקא ולא תלה הדבר בדעת אשתו אלא במיתתה דוקא לפי שידוע לאב טיבו של בן ורצית לדעת דעתי בזה:

תשובה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא אם מתרצה אמו במכר הראשון הוי מכר ואם לא תתרצה בזה ותתרצה לאחר קנה זה האחרון שלא נתכוון האב שלא יעשו דבר בבתים אלא מרצונה והרי נתרצית שהרי לא יפה כחה יותר מכחו שאם היה מתרצה שבנו ימכור הבית הרי הוא מכור ואם נתרצית אשתו נמי לא שנא. ואותם שפסקו שהמכר קיים נתחלף להם קנין יצחק בקנין יוסף ולא היא בקנין יוסף כתב בו פעמים מעכשיו ובקנין יצחק כתב אז יתן לו ולא כתב מעכשיו משמע שלא הקנה ליצחק גוף הקרקע אלא לאחר מיתת אמו הילכך המכר בטל שנמצא מכר דבר שאינו שלו. ואפי' תרצה לומר דאיכא משמעיות בלשון הצואה קי"ל יד בעל השטר על התחתונה ולא זכה יצחק בבית מכח צואת אביו אלא הרי הבית של יוסף והמכר שמכר יצחק בטל: