שאלת ממני אודיעך דעתי במקוה שכולו מים שאובן אם פסולו מן התורה או מדרבנן:

תשובה ראיתי בזה ה' סברות, וכל א' יש לה פנים כהלכה.

  • יש מי שכתב דכולה שאובה פסולה מדאורייתא וזה דעת רשב"ם וקצת מפרשים:
  • ויש מי שכתב דכולה שאובה כשרה מדאורייתא ואין לך שאובה אלא מדרבנן וזה דעת ר"י ז"ל וכן נראה דעת הר"ר יוסף הלוי ודעת הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות מקואות וכן דעת הגאונים ז"ל:
  • ויש מי שכתב דכולה שאובה א"נ ג' לוגין מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה מדאורייתא אבל ג' לוגין על פני המים הוי מדרבנן וזה דעת ר"ת ז"ל.
  • ויש מי שכתב שאם מלא בכתף פסול מדאורייתא אבל בשאובה ע"י כלי' מאיליהן כגון צבור זה שאין בו תפיסת אדם שמאיליהן נתמלאו ולא נשאבו הוי מדרבנן וזה דעת הראב"ד ז"ל.
  • ויש מי שכתב דשאובה ע"י כלים המקבלים טומאה הוי מדאורייתא אבל שאוב' ע"י כלים שאינם מקבלים טומאה הוי מדרבנן וזה דעת רבינו שמשון ז"ל.

וכל א' מהם הביא ראיות לדבריו עיין שם כי הדברים ארוכים ומ"מ קבלת הגאונים ז"ל מכריע דאין כולה שאובה פסולה אלא מדרבנן ומזה הטעם הכשיר הרי"אף ז"ל שאובה כולה בהמשכה דכיון דשאובה לא הוי אלא מדרבנן ע"י המשכה כשרה אפי' מדרבנן וזו קולא גדולה ומנקט מלתא מציעתא עדיף דבעינן רבייה והמשכה וכן דעת הגאונים ודעת הרמב"ם ז"ל בפרק הנז' ודוקא בדיעבד או היכא דלא איפשר אבל היכא דאיפשר לצאת דכל המחלוקות ולעשות מקוה כשר כולו של מ' סאה עושין ואם יש בו מ' סאה כשרים ממלא על כתפו ונותן אפי' כל היום כלו ואעפ"י שכתבו בשם רשב"ם ז"ל שפסול כה"ג אפי' מדרבנן יחיד הוא בסברא זו גם כי איפשר לפרש דברי רשב"ם ז"ל על דרך אחרת:

כללא דמילתא צריך לתקן המקו' לכחחלה לדעת כל הפוסקים דאיסור כרת הוא וחמיר ובדיעבד יש לסמוך על דברי הגאונים ז"ל שיהיה רוב המקוה מים כשרים והמיעוט שאובה ע"י המשכה דהיינו רבייה והמשכה: