שו"ת רדב"ז/ערב
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שנשבע לפרוע לחבירו בחדש מרחשון אם חייב לפרוע קודם שיכנס ר"ח שהוא סוף מרחשון או דילמא אינו חייב עד סוף יום ר"ח הראשון:
תשובה כבר ידעת כי בנדרים ושבועות הלך אחר לשון בני אדם ור"ח כסלו קרו ליה ולא סוף חשון הילכך חייב לקיים שבועתו קודם שיכנס ר"ח וכן כתב הריטב"א והר"ן ז"ל על ענין כתיבת השטרות שכותבין בר"ח פלוני ואין כותבין על שם חדש שעבר כלל ואם כתב כן הוי שטר מוקדם ופסול אלא כותב ר"ח פלוני ואין צריך לכתוב ביום שלשים דבשטרות ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם ור"ח פלוני קרו ליה וכן הוכיחו מסוגיית נדרים פרק קונם יין. ואני כתבתי בתשובה שנכון לכתוב לכתחלה יום שלשים לירח פלוני שהוא ר"ח פלוני להסתלק מן הספק דשטר מאוחר דאע"ג דשט"ח המאוחרים כשרים מ"מ לכתחלה צריך לכתוב כהוגן אבל מלתא דפשיטא דר"ח כסלו קרו ליה ולא סוף חשון ובשבועות הלך אחר לשון בני אדם:
וגדולה מזו כתב הר"ן ז"ל שאם בא לכתוב ביום החדש השני כותב שני לחדש אע"פ שהוא ראשון למספר ימי החדש כיון שהוא שני לר"ח ע"כ:
ומ"מ מסתברא לי שאם אמר לו שבועה שאפרע לך קודם שיכנס חדש כסליו אם פרע לו ביום ר"ח הראשון אינו עובר שעדיין לא נכנס כסליו דנהי דקרו ליה ר"ח כסליו מ"מ לא קרו ליה מכלל כסליו הכי הוה מסתברא לי אלא שמלשון הר"ן ז"ל לא משמע הכי והחושש לחומרת השבועה תבוא עליו ברכה:
שוב ראיתי בחיבור פסקים נראה שהוא מספר התשב"ץ וז"ל כשיש שני ימים בר"ח אייר ביום ראשון צריך לכתוב ר"ח אייר שהוא שלשים בניסן ואין לכתוב בסתם בר"ח ניסן אלא כדפרש"י וכן משמע פרק מי שהיה נשוי וביום שני יש לכתוב בסתם בא' באייר ע"כ: