שו"ת רדב"ז/אלף שמה

אלף שמה

שאלה מעשה היה בראובן שבא ממדינת הים ובידו גט כתוב וחתום כהלכתו אם יכול למוסרו לאשתו הוא בעצמו בלא שליח דגט הנמסר ע"י שליח קלא אית ליה ומדכר דכירי ואפילו שיהיה זמנו קודם לנתינתו ליכא למיחש למידי אבל גט הנמסר מיד הבעל לית ליה קלא. או דילמא כל הגטין הבאים ממדינת הים אית להו קלא: תשובה שמעתי שאחד מן החכמים גמר אומר שצריך למוסרו לה ע"י שליח ותלה עצמו במה שכתב רבינו יעקב בשם ר"י וז"ל ופירש ר"י דכל גט שלא נמסר ביום הנתינה אין תקנה להכשירו אלא על ידי שליח שימסרנו לה ע"י שליח דבהכי אית ליה קלא דאמרינן גטין הבאים ממדינת הים אית להו קלא לפי שיש קול להולכת השליח ולביאתו ומידע ידעי אינשי זמן המסירה הה"נ בגט שנכתב קודם שנמסר אעפ"י שאם היה מוסרו מידו לידה היה פסול משום דאתיא למטרף לקוחות שלא כדין מיום שנכתב כשנתנו לשליח ליתנו לה אית ליה קלא ולא נפיק מיניה חורבא ואין נראה כן מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב הרי שאמר לשנים וכו' ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דברי ר"י לפסק הלכה ע"כ. ורצה ללמוד מזה הלשון דכל גט שלא נמסר ביום הכתיבה אפילו שבא ביד הבעל ממדינת הים אין לו תקנה אלא על ידי שליח כדי שיהיה קול. ולדידי לא איריא דהתם איירי בגט הנכתב במדינה בעצמה ובא לגרש בו עתה לית ליה קלא כלל אם לא יתן אותו על ידי שליח אבל גט הבא ביד הבעל ממדינת הים קלא אית ליה ומדכר דכירי אינשי ולא נפיק מיניה חורבא תדע שהרי הרמב"ם ז"ל חולק בדינו של ר"י ז"ל שכתב הרי שאמר לשנים לכתוב גט ולחתום וליתנו לאשתו ונתאחר הדבר ימים או שנים או שנמצא הגט בטל והוצרכו לכתוב לה גט אחר כשכותבין הזמן והמקום אין כותבין לא הזמן שאמר להם הבעל לכתוב וכו' ומשמע מדלא אשכח תקנתא אלא לכתוב הזמן שעומדין בו שאין יכול ליתנו על ידי שליח כיון שזמנו קודם לנתינתו דאם יכול ליתנו על ידי שליח יכתבו הזמן שאמר להם הבעל וימסרנו על ידי שליח אלא משמע דלא מצי למעבד הכי וטעמא דמלתא דבשלמא גטין הבאים ממדינת הים אית להו קלא. אבל הנכתב במדינה אעפ"י שנמסר על ידי שליח לית ליה קלא ואם דברי ר"י ז"ל אמורים אפילו בגט הבא ביד הבעל ממדינת הים איך אפשר שיחלוק הרב רבינו משה בר מיימון ז"ל שלא ימסר על ידי שליח דאית ביה תרתי לטיבותא. חדא שבא ממדינת הים ועוד שהוא נמסר על ידי שליח. וכל זה הוא לפי שטת רבינו יעקב שכתב ואין נראה כן מדברי הרמב"ם. אבל לפי עניות דעתי אפשר לפרש שאינם חלוקים שהרב ז"ל איירי בזמן שלא נכתב הגט עדיין אלא שמסר הבעל הדברים בלבד ועתה באו לכתוב הגט ואפוכי מטרתא למה לי לכתוב זמן מסירת הדברים ולמסור הגט על ידי שליח ויותר טוב הוא לכתוב הזמן שאנו בו עתה אבל אם הגט היה כתוב לעולם אימא לך דמודה הרב ז"ל שימסר על ידי שליח ותו ליכא חורבא. אבל לכולי עלמא גט הבא ביד הבעל קלא אית ליה אי משום דבא ממדינת הים אי משום שרואים הזמן מוקדם לנתינתו מדכר דכירי ולא נפיק מיניה חורבא ומוסרו מידו לידה וכשר. והכי תניא בהדיא בריש גטין הוא עצמו שהביא גיטו אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. וכתב רש"י ז"ל עלה שהביא גיטו שכתבו במדינת הים ובא לכאן לגרשה. ואם לחשך אדם לומר שאינה הלכה כיון שלא כתבה הריא"ף ז"ל לא תשמע דהא פריך מינה גמרא להדיא שני פעמים משמע דהלכתא היא. ותו דמאן פליג עלה ומה שלא הביאה הריא"ף ז"ל דמלתא דפשיטא היא וליכא למימר דהכא לא נחית תנא אלא לאשמועינן דאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אבל לעולם צריך למוסרו לה על ידי שליח דכל כהאי גוונא איבעי ליה לגמרא לפרושי או המפרשים ור"י בעצמו היה לו להקשות מזה הברייתא ולתרצה דע"י שליח מתוקמא אלא ודאי אין לנו אלא דברים כפשוטן דגט הבא ממדינת הים על ידי הבעל מוסרו לה בעצמו דקלא אית ליה ולא נפיק מיניה חורבא כלל. והנלע"ד כתבתי: שוב ראיתי שהר"ן ז"ל חולק על ר"י וז"ל ולפיכך נראה לי דדוקא בגיטין הבאים ממדינת הים סמכינן אקלא משום עיגונא ודכוותה במשליש גט לאשתו והוא הולך לדרכו וזהו שהזקיקו לרש"י ז"ל לכתוב עלה דההיא דהמשליש גט לאשתו שהוא הלך לדרכו כמו שאכתוב עלה בס"ד עד כאן. וא"ת כיון דטעמא הוי משום עיגונא בשלמא כשהגט ע"י שליח איכא למיחש לעיגונא אבל כשהבעל בעצמו מביא גטו לא שייך עיגונא. ויש לומר דלא חלקו חכמים בכל גטין הבאים ממדינת הים דאי לא תימא הכי לדעת הר"ן ז"ל אין לו תקנה על ידי שליח אלא שיכתוב לה גט אחר וא"כ הא דתניא הוא עצמו שהביא גיטו אין צריך לומר בפני נכתב וכו'. מאי נפקא מינה הרי צריך לכתוב לה גט אחר כדי שלא יהא מוקדם אלא ודאי לא חלקו בכל הגטין הבאים ממדינת הים דכולהו קלא אית להו. שוב ראיתי שבעל ספר כלבו כתב כן בסימן ע"ו. והצריך לבעל שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם משום חומרא בעלמא ולא מדינא. ולפי עניות דעתי אין ראוי שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם דאתו למימר מדינא מעכב ונפיק מינה חורבא דזמנין דמעגני לה שלא מן הדין. וזה לשון המרדכי אבל כשהבעל בעצמו נותנו אין לחוש שמא לא כתבו לשמה דאם יש לחוש שמא טעה הסופר או הבעל אם כן הוא בעצמו שהביא גטו אמאי אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא ודאי. אין לחוש שמא טועה דרוב בקיאין הם ובשליח דהולכה דוקא הצריכו רבנן שלא יוציא הבעל לעז על הגט עד כאן. והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' אבי זמרא: