שו"ת רדב"ז/אלף שיא

אלף שיא

שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי בטעם האומרים דבעינן שבעה שלא שמעו קדיש וקדושה וכ"ת משום דבעינן רובא דמנכר והרי ששה ניכרים שפיר בעשרה ומאי שנא מכל רובא האמור בגמרא דקרא דבפרוע פרעות אסמכתא בעלמא היא וגם האומר ששה דריש ליה: דע כי אני לא ראיתי בזה דבר אבל מסתברא לי כי הדברים התלוים במראית העין כל שהעין רואה דאיכא רובא סגי בהכי אבל הדבר תלוי בשמיעת הקול כי הכא שצריך עשרה לענות אמן וקדושה בעינן שיהיה ניכר הקול שהוא של רבים שלא התפללו ובזמן דאיכא שבעה שלא התפללו ניכר הקול שפיר שהם רובא אבל אי ליכא אלא ששה אע"ג שהדבר ניכר לעין דאיכא רובא אין ניכר כל כך הקול. ומכל מקום מנקט מלתא מציעתא עדיף טפי לא כדברי תלמידי רש"י ז"ל שאומרים דבאחד שלא התפלל סגי ולא כדברי האומרים שבעה אלא בששה סגי וכן אנו נוהגין ולפעמים יהיו שם חמשה וקטן פורח שלא התפללו ואני סומך ומתפלל ואומר קדיש וקדושה דכיון דמצטרף לברכת זמון לכולי עלמא מצטרף נמי להא דהא סוף סוף איכא רובא. ואיכא נמי כמה דסבירא ליה דסגי בחד סמכינן עלייהו בכי האי אע"ג דקטן פורח אין מצטרף לעשרה מצטרף הוא להיות רובא הואיל ואיכא עשרה גדולים זולת הקטן. ומה ששאלת כיון דטל לא מיעצר למה תיקנו שאלת הטל. תקנו לשאול שיתנהו לברכה: