שו"ת רדב"ז/אלף רסח

אלף רסח

שאלה שאלת במי שאמר לעשרה כולכם כתבו גט לאשתי דקיימא לן כרבי יוחנן דאמר תרי מינייהו משום עדים והנך משום תנאי. ואי חתום תרי מינייהו ביומיה והנך מכאן ועד עשרה ימים כשר כיון דהוו משום תנאי וקא מיבעיא לך אי בעינן שיחתמו כולם זה בפני זה או לא כיון דלא הוו אלא משום תנאי והרי נתקיים התנאי מכל מקום. ואם תרצה לומר צריך שיחתמו זה בפני זה הרי שחתמו שנים בפני כולם צריך שיהיו השנים הראשונים שכבר חתמו במעמד ט' שחותמין השאר או לא: תשובה הדבר ברור שאפי' אליבא דר' יוחנן דאמר שנים משום עדים והשאר משום תנאי צריכין לחתום זה בפני זה דהא קאמר בתנאי שיחתמו כולם ואין חתימת גט זה שלא בפני זה תדע דהא לא עביד גמרא המאי בינייהו בין ר' יוחנן לריש לקיש דקא בעי גמרא מאי בינייהו ומהדר דחתים ביה תרי ביומיה והנך מכאן ועד עשרה יומי לרבי יוחנן דאמר משום תנאי כשר לריש לקיש דאמר משום עדים פסול אי נמי כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול לרבי יוחנן דאמר משום תנאי כשר. לר"ל דאמר משום עדים פסול. ואם איתא הא נמי איכא בינייהו כגון דחתימי הנך זה שלא בפני זה למ"ד משום תנאי כשר למ"ד משום עדים פסול ומדלא אשכח האי בנייה משמע דלר' יוחנן נמי אם חתמו זה שלא בפני זה פסול. ומינה נמי שצריך שיהיו כולם במעמד בין אותם שחתמו בין אותם שלא חתמו הגע עצמך שייחד ג' עדים כולם חותמים הב' בפני כולם והא' לבדו אלא צריך שיהיו שלשתם במעמד והכא נמי לא שנא. שוב ראיתי שכתב הריטב"א בחדושיו כן בהדיא וז"ל מאי בינייהו א"ב דחתום ביה תרי מינייהו ביומיה והנך מכאן ועד עשרה יומי מ"ד משום תנאי כשר והוא דחתום קמאי במעמד כולם והדר איכנוף כולהו בתר עשרה יומי וחתום הנך אחריני נמי במעמד כולם עד כאן. והוי יודע דמה שכתבת דקי"ל כר' יוחנן דאמר משום תנאי אינו מוסכם דאיכא מאן דפסק כר"ל ופוסק גם כן כר' שמעון דאמר נכתב ביום ונחתם בלילה כשר ופסק כר' יוחנן דאמר אמרה ר' שמעון אפילו מכאן ועד עשרה ימים דאם איתא דפייס קלא אית ליה ויצא לו מזה דבדיעבד ודאי היכא דחתום תרי מינייהו ביומיה והנך מכאן ועד עשרה יומי כשר וכרבי שמעון דמכשר נכתב ביום ונחתם בלילה אבל לכתחלה פסול כריש לקיש דאמר כולם משום עדים כן כתב בהגהה. ומ"מ אנו אין לנו אלא כדברי הריא"ף והרמב"ם ז"ל והנמשכים אחריהם שפסקו הלכה כרבי יוחנן דהשאר משום תנאי ופסקו הלכה כרבנן דנכתב ביום ונחתם בלילה פסול ואפילו נכתב בסוף היום ונחתם בתחלת הלילה ומינה לא תזוז. דוד ן' אבי זמרא: