שו"ת רדב"ז/אלף רסה
אלף רסה עריכה
שאלה מעשה שהיה שמלחו כרס ולא הדיחו אותו מן המלח ונתנוהו במלחו לתוך כלי ראשון במים רותחין כדי לגרר אותו ולנקותו יפה יפה כמנהג ויש מי שרוצה להחמיר אפילו שיש במים ששים כנגד המלח באומרו שהכרס נעשית חתיכה דאיסורא וצריך ששים כנגד הכרס ורצית לדעת דעתי: תשובה אין כאן בית מיחוש כלל אפילו לדעת המחמירים דלא מיבעיא לדעת רוב הפוסקים דכרס הרי הוא בכלל בני מעים ואין מחזיקין בהם דם דפשיטא דאין כאן איסור שיתבטל ואפילו מליחה לא היה צריך. אלא אפילו לדעת רבינו תם דסבירא ליה דכרס לא הוי בכלל בני מעים ומחזיקין בו דם. מודה הוא דמתבטל בששים כנגד המלח שהרי המלח נימוח במים ומתבטל ואפי' הכרס בעצמו מסייע לעלות את האיסור ולא יהיה אלא חתיכת בשר שנמלחה ונתנו אותה לתוך הקדרה בלא הדחה כתבו כל המפרשים דעולה בששים כנגד המלח של איסור ואע"ג דמלח יהיב טעמא ולא בטיל אין המלח אוסר אלא הדם הבלוע בתוכו הוא שאוסר והדם אין נותן טעם ואע"ג דמשערינן במלח ולא בדם היינו משום דלא ידעינן כמה דם בלע. אבל קושטא דמלתא הוא כי הדם הוא שאוסר ולא המלח ולא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבלה אלא כשהאיסור נבלע בחתיכה אבל הדם אינו חוזר ונבלע בחתיכה דאי מקמי דנתנוה בקדרה הרי הוא טריד למפלט ואי אחר שנתנו בקדרה מיד נימוח המלח ומתערב במים ומתבטל וזה ברור. והוי יודע שדעתי נוטה לדעת האומרים דכרס הרי הוא בכלל בני מעים ואין מחזיקין בו דם והוא דבר הנראה לעין שאם תמלח הכרס לא יצא ממנו תמצית אדום כלל אלא כמין זיעה בעלמא ואע"ג דכתב בעל מגיד משנה דדעת הרמב"ם ז"ל דמחזיקין דם בכרס שכתב פ' שביעי מהלכות מאכלות אסורות על לשון הרב ז"ל וכל בני מעים שהמאכל סובב בחללן אין מחזיקין בהם דם כתב עלה ז"ל פי' ואין צריכין מליחה אבל הכרס ושאר המעים צריכים מליחה וזהו שכתב רבינו שהמאכל סובב בחללן ע"כ. ולדידי לא איריא שלא כתב הרב כן אלא לאפוקי הלב והכבד והריאה והטחול שנקראו גם כן בני מעים אלא שאין המאכל סובב בחללן אבל הכרס סובב המאכל בחללו אלא שסובב במיתון ונדחה אל המעים. כללא דמלתא איני רואה לחלק בין כרס לשאר המעים כדעת רוב הפוסקים ולא לעשות את הרמב"ם ז"ל חולק על כולם ושהוא הולך בשיטת רבינו תם שהרי הנסיון מוכיח שאין דם בכרס: