שו"ת רדב"ז/אלף רסא

אלף רסא

שאלה שאלת על מה שנהגו במצרים שמתנה הבעל שמעשה ידי הכלה לעצמה וכסותה עליו כך וכך לשנה והיא עשתה מלאכה הרבה וצמצמה עצמה בכסות עד שיש לה מעות ומלוה אותם ברבית לעכו"ם ואומר הבעל שרוצה לאכול הפירות כדין נכסי מלוג: תשובה אין לבעל בפירות מעשה ידיה כלום לדעת כולי עלמא כיון דכתב לה בעודה ארוסה וקנו מיניה דאיבעיא לן בפרק הכותב קנו מידו מהו רב יוסף אמר מדין ודברים קנו מידי רב נחמן אמר מגופה של קרקע קנו מידו. אמר אמימר הלכתא מגופה של קרקע קנו מידו ופירש רב האיי גאון והריא"ף והרמב"ם ז"ל בעיא זו בכותב לה בעודה ארוסה וקנו מידו וכל שכן לדעת המפרשים בעיא זו בכותב לה בעודה נשואה וקנו מידו דהוי ככותב לה בעודה ארוסה ולא קנו מידו. וז"ל הרמב"ם ז"ל פרק כ"ג מהלכות אישות ואם קנו מידו בעודה ארוסה שאין לו דין ודברים בנכסים הרי סילק עצמו מגוף הקרקע ואין לו בנכסיה פירות לעולם וכולי הילכך הכא נמי כיון שסילק עצמו ממעשה ידיה אין לו בהם כלום ולא בפירותיהן דאע"ג דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכול להסתלק מדבר שלא בא לעולם וכן כתבו המפרשים בהדיא. ומ"מ מודה אני שאם תמות יירשנה שהרי לא סילק עצמו מירושתה וברור הוא. ותו דאפי' אמר לה אחר שנשאת צאי מעשה ידיך במזונות ונתרצית היא בכך ההעדפה היא לעצמה דע"כ לא פליגי בהעדפה על ידי הדחק אם הוא לה או לבעלה אלא במי שעשתה מלאכה סתם אבל אם התנה עמה צאי מעשה ידיך במזונותיך תנאי גמור ואם הותירה הרי הוא לעצמה דכל תנאי שבממון תנאו קיים ומה לי צאי מעשה ידיך במזונותיך ומה לי צאי מעשה ידיך בכסותיך. ואפי' בעושה סתם איכא כמה גאונים דפסקו כרבי עקיבא דהעדפה על ידי הדחק הוי לאשה. וכלל גדול בידינו שכל שהתנה הבעל או האשה אחר הנשואין התנאי קיים חוץ משלשה דברים והם עונתה ועיקר כתובתה וירושתה וכן כתבו הפוסקים. הילכך כיון שהתנה עמה שלא יזכה במעשה ידיה אין לו בהם כלום ולא בפירותיהם שהרי הכל מעשה ידיה דמה לי מלאכה מה לי פרקמטיא ומה לי להלוות ברבית. ואפי' קנתה במעשה ידיה קרקע אין הבעל אוכל פירות שכבר נסתלק מהם. עוד יש טעם אחר כיון שמנהג בנות העיר תושבי הארץ שעושין ממעשה ידיהן מה שהן רוצות לתת אותו לקרוביהן או להשיא בנותיהן ואין מוחה בידן לפי התנאי הכתוב בכתובתן שמעשה ידיהן לעצמן על סמך מנהג זה נשא את אשתו שכל הנושא אשה סתם על סמך מנהג בני העיר הוא נושא ואפי' שהוא כנגד ההלכה כיון שהמנהג קבוע ואפי' לא כתב תנאי זה הוי כאלו הוא כתוב וכל שכן שכתב התנאי הילכך הדבר פשוט מאד שאין לבעל במעשה ידי אשתו כלום ולא בפירותיהן. והנראה לע"ד כתבתי: