שו"ת רדב"ז/אלף רכד

אלף רכד

שאלה שאלת ממני על תלמיד חכם שנתחייב שבועה. דקיימא לן דמשביעין אותו לכתחלה בתפילין לא בספר תורה אם הדין כך בכל הפעמים או דוקא בפעם ראשונה: תשובה תלמיד חכם שמביא עצמו לידי שבועה פעם ראשונה ושנייה בשבועה דאורייתא הרי הוא אצלי כעם הארץ ומשביעין אותו בס"ת ומאיימין עליו ואין צ"ל לפי גרסת הרמ"ה ז"ל שכתב דגרסינן בהא דפ' שבועת הדיינין שבועה מעומד תלמיד חכם מיושב שבועה בספר תורה ת"ח בתחלה בתפילין ופי' הוא ז"ל בפעם ראשונה בלבד שאם שונה הוא להביא עצמו לידי שבועת ב"ד כשאר בני אדם הוא נדון בזה שלא לחוש לכבודו ע"כ. אלא אפילו לגרסת רש"י שגורס לכתחלה דהא תלי טעמא משום כבודו וכיון שהוא מרגיל עצמו בזה אין כאן כבוד. וכן אני סובר בענין מעומד או מיושב כיון דמדינא צריך מעומד ומשום כבודו של תלמיד חכם משביעין אותו מיושב זה שהביא עצמו פעם שניה ופעם שלישית לידי שבועה דאורייתא אין מכבדין אותו בענין השבועה כלל. אבל לענין שבועת היסת ראוי לחלוק לו כבוד לפי מה שנהגו שיהיה ספר תורה ביד חזן הכנסת או אחד משאר חומרות אשר נהגו בשבועת היסת דוקא לשאר בני אדם אבל תלמיד חכם ראוי לנהוג בו כבוד אפילו בפעם שנייה ושלישית שהרי אינו יכול לשמור עצמו שלא יבא אחד ויאמר לו מנה לי בידך או חפץ פלוני שלי הוא והוא כופר בכל אבל בשבועה דאורייתא דהיינו במקצת או עד אחד או שבועת השומרים יכול לשמור עצמו שלא יבא לידי שבועת בית דין וכיון שהביא עצמו לידי כך פעם שנייה ושלישית הרי הוא כשאר העם ומשביעים אותו כשאר העם. והנראה לעניות דעתי כתבתי: