שו"ת רדב"ז/אלף ריא

אלף ריא

ולענין הדורש אשר דרס והחליד סכין מחשבתו והעמיק זממו על ענין עון העגל וחפש על ישראל דברים אשר לא כן והעמיס על דור המדבר אשר לא עלה על לבם והוא יתברך קצף מעט והדורש הזה עזר לרעה. רע עלי המעשה ואין מנחם ולא עליו אני מתרעם אלא גם על הראשונים כגון בעל ספר אמונה או רבינו אהרן ן' רבי וזולתם שכתבו בזה הענין דבר אשר לא כן. עיין בדבריהם שאין אני רוצה להעתיקם פן אענש חס ושלום ועם כל רוע דבריהם לא הגיעו לסברא רעה וחלושה ומזוייפת כסברת זה הדורש ואני רוצה להתנהג עמו כאשר אני מתנהג עם הקראים הכופרים בדברי רז"ל. וצריך אני להביא ראיה לבטל דבריהם מן הכתוב ממש על סדר הכתובים. כתיב ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' וגו' הרי שאעפ"י שעשה משה האותות לעיני העם אפילו הכי נתנו האמונה לשי"ת כי הוא הפוקד אותם. ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא ואם החרטומים הודו באלהותו כל שכן עם קדש. כתיב ויאמינו בה' ובמשה עבדו הרי בהדיא שהאמינו שמשה היה עבד ולא אלוה. עוד אמרו מי יתן מותנו ביד ה' הרי אפילו בשעה שהיו מתלוננים תלו המות והחיים ביד ה' ולא ביד משה. עוד אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ואם היו תולין האלהות במשה היה להם לומר כל אשר תדבר נעשה. וכתיב דבר אתה עמנו ונשמעה וגו' הרי כי דברי ה' ממיתים לא דברי משה. וכתיב ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר ואיך איפשר שיאמינו אפי' הטפשים שהכבוד בראש ההר והאלוה בתוך המחנה. ומה אאריך עוד אבל באמת שיש בסברא זו נזקים והפסדות בדת יותר ממה שכתבת ולא ניחא להו למרייהו דנימא עלייהו הכי. וחס ליה להרמב"ן ז"ל שיאמר שזו סברא וידחה אותו אלא כיון שדחק אותו הכתוב עשה לנו אלהים אמר כי בידוע שלא היו ישראל סבורים שמשה הוא האלהים וזה הדורש משנה את הידוע ודבריו דברי שוא ואסור לכותבן כל שכן להאמין בהם וכל שכן לדורשן ברבים. ואפשר לי ללמד עליו קצת זכות כי שמא על ערב רב אמר כן לא על ישראל חס ושלום. ואם על ישראל אמר ראוי לעונש גדול יהיה מי שיהיה. אבל מפני שאין עונשין אלא אם כן מזהירין אם ישוב הדורש הזה מלדרוש ברבים דברי פגם כאלה מוטב ואם לאו הודיעוני ומחינא ליה בסילוא דלא מבע דמא. ואתה תתענג על רוב שלום. והנראה לע"ד כתבתי. דוד ן' זמרא: