שו"ת רדב"ז/אלף קפה

אלף קפה

שאלה ראובן נאבד שטר כתובה של אשתו ואין רוצה לכתוב לה כתובה כראשונה אלא למעט לה או לכתוב לה מנה או מאתים משום דאסור לאדם להשהות את אשתו בלא כתובה: תשובה דבר זה נשאל מלפני מהר"ר יוסף קולון ז"ל וגזר על הבעל בכח נח"ש שיכתוב לאשתו כתובה כראשונה ממש והביא לזה כמה ראיות עיין בשורש קי"ו. והריני מוסיף נפך משלי דעד כאן לא הוצרך הרב לגזור עליו בכח נח"ש אלא לפי שלא היו שם עדים כמה היה כתוב בכתובתה אבל בנדון שלנו שדרך הסופרים שמניחים אצלם תופס הכתובה והסכום והתנאים שביניהם כיון שהוא מודה שנאבדה ולא פרע לה ולא מחלה כתובתה כותבין לה כתובה אחרת כראשונה אפי' עומד וצווח כההיא דאמרינן מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים וכו' וזו אינה צריכה לפנים. ואם אין שם עדים שיודעים כמה היה בכתובתה לוקחים כתובות של אחיותיה וקרובותיה וכותבין לה פחות שבהן לפי שידה על התחתונה. ואפי' שבאה לגבות מן היתומים ואין בידה כתובה לדעת מקצת הגאונים וכן השיב רב שרירא גאון ז"ל וז"ל מנהג ישיבה שמוציאין ד' או ה' כתובות מקרובותיה או מאחיותיה כל אחת לפי מה שהיא ונותנין לה פחות שבכתובות קרובותיה מפני שידה על התחתונה לפי שאין בידה שטר כתובה עכ"ל. ויש מי שפירש דברי הגאון אפי' במקום שכותבין כתובה ואפי' טוען פרעתי אין נאמן אלא על התוספות אבל אמנה מאתים אין נאמן וגובה ועיין בשורש קי"ד בתשובות מהרר"י קולון. אבל לדברי הכל כל היכא שאין טוענין פרעון אלא שמודים שנאבדה הכתובה אם יש עדים עליה גובה ואם אין שם עדים כמה היה כתוב בה בודקין בכתובות קרובותיה כדברי הגאון וכ"ש בנדון דידן שהבעל בחיים ומודה שלא פרעה ולא מחלה שאם יש עדים שכותבין לה כתובה אחרת כראשונה ואם אין שם עדים גוזרין על הבעל שיכתוב לה כתובה אחרת כראשונה ואם אמר שאינו יודע כמה היתה כתובתה אחר שקבל עליו גזרת נח"ש כותבין לה בפחות שבקרובותיה כדברי הגאון ז"ל ואם הוא טוען שלא היה בכתובתה אלא פחות מזה והיא החביאה כתובתה או אבדה בידים משביעין אותה או מחרימין עליה עד שתודה ואם לא הודת כותבין לה בפחות שבקרובותיה. והנראה לע"ד כתבתי: