שו"ת רדב"ז/אלף קב
אלף קב עריכה
שאלה עוד ילמדנו ויאיר עינינו במאור תורתו דכתיב וספרתם לכם וגו' ולמדנו שצריך לספור ממש כלומר להוציא בשפתיו היום כך וכך וגם שצריך לברך עליה וגם שצריך מעומד מאי שנא מדכתיב וספרה לה שבעת ימים וגו' ולא בעינן אחת מכל אלה וכי יש הפרש בין מלת לכם למלת לה: תשובה דעו לכם אחי ורעי שאחת מן השאלות האלה הרגישו בה הראשונים ז"ל למה אין נדה מברכת על ספירתה ותירצו דכיון שאם רואה סותרת ספירתה הויא ברכה לבטלה למפרע ולפיכך לא תברך. ואני קשיא לי על זה הטעם שהרי מי שקבל עליו תענית מברך עננו ערבית ושחרית ואעפ"י שאפשר שיאנס ויסתור תעניתו מ"מ לא נמצא שקרן בתפלתו שבאותה שעה שרוי בתענית היה ואעפ"י שיש חולקין בזה מכל מקום כך הסכימו רוב הראשונים והאחרונים ז"ל ובנדון דידן נמי אעפ"י שתסתור למפרע באותה שעה שפיר ספרה ואין לחלק בין ברכה לעננו שהרי ש"צ אומר אותה ברכה לעצמה. ואפשר לתרץ לדעתם ז"ל דבנדה כיון שראתה סתרה לגמרי ואין לה נקיות כלל אבל בתענית אעפ"י שסתר תעניתו באותה שעה מיהא תענית מיקרי. ואיכא למימר דמהאי טעמא גופיה אינה צריכה להוציא המספר בשפתיה שמא תסתור ונמצאת שקרנית במספרה אבל כל זה דוחק לדעתי. ומה שנראה לי הוא שהמצוה של וספרתם לכם היא מצוה הכרחית אין לו להנצל ממנה ולפיכך צריכה ברכה וספירה ומעומד אבל ספירת ז' נקיים אינה מצוה הכרחית שהרי אם לא רצתה להזקק לבעל ולהכנס למקדש ולא לאכול קדשים אלא להשאר טמאה כל ימיה הרשות בידה ולפיכך אינה מברכת ואינה מוציאה הספירה בפיה ואינה צריכה מעומד אפי' לדבריכם שאתם מדמים מלת לכם למלת לה והרי זה נכון לפענ"ד: