שו"ת רדב"ז/אלף כט

שאלת ממני על כל הלאוין שנתן להשבה כגון גנבה וגזלה ורבית ומת הנגזל אי מתקן הלאו כשיחזיר ליורשיו או לא:

תשובה לא ידעתי מה מקום לשאלה זו דמשנה שלימה שנינו בפ' הגוזל עצים הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו למדי ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן הוא לשליח ב"ד ואם מת יחזיר ליורשיו ואם נפשך לומר חייב להחזיר אבל לא נתקן הלאו כיון שלא החזיר לנגזל בעצמו. כמה תשובות בדבר חדא דהא בהא תליא אם מתקן הלאו חייב להחזיר ואם לא נתקן הלאו למה יחזיר. ותו דיורש כרעא דאבוה וכיון שהחזיר ליורש הוי כאלו החזיר לנגזל. ותו דאם לא הספיק להחזיר עד שמת נגזל מאי ה"ל למעבד. ותו דא"כ מצינו מלקות על לאו דלא תגזול וכגון שמת הנגזל דומיא דהא דאמרינן גבי לאו הניתק לעשה שאם לקח אם על הבנים ושבר את אגפיה חייב דשוב אין יכול לקיים העשה שבה והא ודאי ליתא דלא אמר אדם מעולם שלקה על לאו דלא תגזול לפי שבכל שעה ניתן להשבון אפילו ימות הנגזל יחזיר ליורשיו דאין לך אדם מישראל שאין לו יורש ואפילו שלא נמצא לו יורש ונשארה הגזלה בידו אין לוקה שהרי הלאו בעצמו יש לו תקנה ע"י חזרה אפילו שלא החזיר דכל שעתא בעמוד וחוזר קאי ואם ימצאו לו יורשים יחזיר ולא יעשה בו צרכי רבים כדאמרינן גבי גזל ולא ידע את מי גזל אבל הכא שיודע את מי גזל שחייב לחפש אחר יורשיו לתקן את אשר עותו והתוס' הקשו במשנה זו פשיטא ותירצו דאפילו אחר היורשים יוליך למדי. אי נמי אתו למידק דאין חילוק בין הנגזל קיים בין שהוא מת לענין קרן וחומש ואשם כי היכי דיש חילוק בגוזל בין הוא לבניו דבניו אין משלמין חומש על גזל אביהם. ואם שאלתך היא אם החזיר לאחד מן היורשים אם נתקן הלאי גם זו אינה שאלה שחלק שאר היורשין עדיין הוא גזל בידו אלא או יחזיר לתפיסת הבית או יחזיר לכל אחד חלקו ואם הם קטנים יחזיר לב"ד או לאפטרופוס ואם יש גדול האחין שנושא ונותן בתפוסת הבית כגון שעדיין לא חלקו יחזיר לו דהוי כאפטרופוס. ואם שאלתך לומר כיון שמת נגזל הולך וקובל לפני הקב"ה פ' גזלני ולא השיב לי אם מענישין אותו על זה יותר מהיות הנגזל באיים ואעפ"י שאין לנו לחקור על משפטי אלהינו נראה לי שאם נתרשל מלהשיב ענשין אפילו שלא בעידן ריתחא ואם לא נתרשל מלהשיב עד שמת נגזל לא ענשין שלא בעידן ריתחא אבל בעידן ריתחא אפשר דענשין דלא גרע מעשה דעלמא והכי מסתברא לן וברוך יודע האמת. והנראה לע"ד כתבתי: