שו"ת רדב"ז/אלף יד
שאלת ממני אודיעך דעתי במ"ש בטור חושן משפט סי' ל"ג חמיו ובנו ובן בנו פסולין לו אבל אבי חמיו כשר לו אע"פ שהוא פסול לאשתו וקשיא לך והלא קיימא לן הבעל כאשתו לכל דבר לענין עדות:
תשובה הא דאמרינן הבעל כאשתו לענין עדות מדרבנן היא והיכא דאתפליג דרא לא אמרינן הבעל כאשתו הילכך חמיו פסול שאין כאן אלא דור אחד למעלה ממנו. וכן בן חמיו (כולם) דור אחד שהוא אחי אשתו ושניהם דור אחד חשיב וכן [בן] בנו של חמיו הוא דור אחד למטה ממנו אבל אבי חמיו הם שני דורות למעלה ממנו ובכה"ג לא אמרינן הבעל כאשתו והכי איתא בירושלמי משה מהו באשת פנחס אמר ר' יוחנן מותר לכתחלה. הא קמן בהדיא דאע"ג דמשה אסור בפנחס שהוא ראשון בשלישי אפ"ה מותר באשתו משום דאתפליג דרא. והכי איתא בתוספתא בפ' זה בורר ובירושלמי נמי אמרינן משה מהו להעיד באשת פנחס וא"ר יוחנן כשר ומדנקט אשת פנחס משמע דלפנחס לא יעיד דהוא שלישי בראשון והא דלא אמרינן אשה כבעלה כי הכא באשת חורגו משום דהתם אתפליג דרא ע"כ. ודבר ברור הוא ואינה צריכה לפנים. ואפי' לדעת הפוסקים דראשון בשלישי כשר ומשה מעיד לפנחס אבל אהרן אינו מעיד לפנחס משום (דהוי ראשון בראשון) דאהרן ואלעזר ראשון בראשון ועם פנחס ראשון בשני. מ"מ לענין הבעל כאשתו לא תלי טעמא בהכי אלא משום דאתפליג דרא ואהרן עם פנחס אתפלג דרא וממשה לאשת פנחס לדעת הירושלמי נשמע למאן דפסיק ראשון בשלישי [כשר למשה ופסול לאהרן מ"מ] כשר לאהרן באשת פנחס דהא אתפלג דרא. וכן יש לדקדק מלשון הרמב"ם ז"ל שכתב פ' י"ג מהל' עדות וז"ל האיש עם אשתו ראשון בראשון לפיכך אינו מעיד לא לבנה ולא לאשת בנה. ואם איתא לבן בנה נמי פסול וכן בסיפא כתב ולא לאביה ולא לאמה ואם איתא ולא לאבי אביה ולא לאם אמה נמי אלא ודאי משום דאתפלג דרא לא אמרינן הבעל כאשתו. והנראה לע"ד כתבתי: