שו"ת מן השמים/סימן טז

על טלית של פשתן וציצית של פשתן, אם הלכה כדברי הגאון שאמר שיוצא אדם בו ידי חובת ציצית או הלכה כדברי החולקים עליו, שאין אדם יוצא אלא בטלית של צמר וציצית של צמר, כי הפשתים אינם פוטרים אפי' במינן:

והשיבו הדור אתם ראו דבר ד' למה תריבו עלי כולכם פשעתם בי, ופירשו לי, הדור אתם אם בדור המדבר אתם שרבו על התכלת למה תריבו בין צמר ופשתים כולכם פשעתם בי כי לא בצמר ולא בפשתים אתם באים ראו דבר ה' ראו מה שכתוב בתורה וראיתם וזכרתם ועשיתם וזמן עשיית המצות כל היום וא"כ מצות ציצית היא כל היום ואתם פטרתם אתכם בשעה אחת, והנה החסידים הראשונים לעדות שלא היו הולכים אפילו שעה אחת זולתו, כ"ז השיבו לי באמת ויצא לבי אל התשובה הזאת ונתחזקתי ושניתי לשאול על פני המלך לצוות להודיעני אם טלית של צמר מרוצה יותר משל פשתן או אם הם שווים או אם אין שום מצוה בטלית של פשתן, והשיבו הלכה רווחת בינינו כי הצמר והפשתים שווים וכ"א פוטר את מינו והטעם שכתב בפ' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם מה ת"ל להם אלא כל בגד המצוי להם שלא הכבידה תורה על ישראל לבקש דבר שאין מצוי להם לכאו"א אלא כל דבר שימצא להם מאלו שני מינים אם של צמר אם פשתן, ואחר שעה השיבו על דבר הקצ"ף השב באמתחותינו אנחנו מובאים להתגולל עלינו ולהתנפל עלינו ובאמת היה מקרי' לי הקצף בק' ובצ' ופירשו לי קצף עלינו המלך הגדול על דבר הציצית שהי' בידינו לשום אותה אל לבנו ולשאת אותו על כנפינו ועליו אנחנו מובאים ליום הדין להתגולל עלינו ולהתנפל עלינו: